שכר עבודה

אף אדם, לא משנה כמה הוא אוהב את עבודתו, לא יסכים לעבוד בה ללא שכר. בשל כך, שכרו של עובד הוא רכיב משמעותי ביחסיו עם מעסיקו.

בין אם מדובר במעסיק שמעסיק עובדים בשכר מינימום או מעסיק שמעסיק עובדים בשכר גבוה במיוחד, ישנם מספר רב של דגשים חוקיים שחשוב להכיר לפני שחותמים על תלוש המשכורת ומעבירים את השכר לעובד.

במאמר זה תמצאו פירוט מתומצת על דגשים אלו, הכולל בין השאר הסבר על מרכיבי שכר העבודה, תשלום על שעות נוספות, והסבר על הסדרי יום המנוחה הנהוגים במדינת ישראל.

מרכיבי תלוש המשכורת:

כל מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עם פירוט על השכר ששולם להם עבור חודש העבודה אותו עבדו.

תלוש השכר צריך לכלול מספר מרכיבים בכדי להוות מסמך משפטי תקף, בעוד שתלוש שכר שלא עומד בתנאים אלו, וכן תלוש שכר שאינו מסופק לעובד בזמן, סותרים את ההגדרה בחוק ועלולים לזכות את העובד בפיצויים אם יחליט להגיש על כך תביעה לבית המשפט, גם אם לא נגרם לו נזק בשל הליקוי. מרכיבי התלוש התקין הם כדלהלן:

מידע לעובד:

• ותק העובד – כולל תאריך תחילת העסקה.
• ימי חופשה ומחלה – פירוט על מספר ימי החופשה והמחלה שנוצלו בתקופת העבודה אליה התלוש מתייחס, וכן פירוט על מספר הימים שנותרו.
• פירוט שכר – פירוט על שכרו הרגיל של העבודה עבור העובד, מספר השעות הנוספות שעבד, והשכר עבורן.
• פירוט דמי הבראה, דמי מחלה ודמי חופשה ששולמו לעובד – הפירוט צריך לכלול את סוג התשלום (הבראה, חופשה או מחלה), מספר יחידות התשלום וגובה התשלום הכולל עבורם.
• היקף עבודה – פירוט על היקף העבודה אותה עבד העובד, הכוללת פירוט שעות / ימי עבודה עבור עובדים שעתיים, ופירוט על היקף המשרה עבור עובדים חודשיים.
• שכר וניכויים – סך השכר החייב במס, וכן פירוט על כלל הניכויים מהשכר, הכוללים בין השאר מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות וניכוי לביטוח פנסיוני.
• פירוט החזר הוצאות נסיעה – פירוט על כמות הכסף שהמעסיק "מחזיר" לעובד על הוצאות הנסיעה שלו לעבודה עבור כל יום עבודה. החזרים אלו מחויבים על פי חוק לכל עובד הזקוק לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודתו, ומתגורר במרחק של לפחות חמש מאות מטרים ממקום העבודה (מלבד עובדים בעלי מוגבלות בניידות, שזכאים להחזרי נסיעות גם אם הם גרים קרוב יותר למקום העבודה). זכאות זו אינה מותנית בקיומה של תחבורה ציבורית בין מקום המגורים למקום העבודה, ואינה מותנית גם בשימוש בפועל בתחבורה ציבורית בכדי להגיע למקום העבודה. ההחזר מוענק עבור כל יום עבודה בפועל, ושיעורו בגובה מחירו של כרטיס נסיעה באוטובוס לעבודה ובחזרה (עד 22.6 שקלים ליום), כרטיסיה הכוללת בתוכה את כלל ימי העבודה או מנוי "חופשי חודשי", לפי הנמוך מבניהם, אלא אם נכתב אחרת בהסכם העבודה. אם העובד הגיע לעבודה ביום בו אין תחבורה ציבורית, הוא רשאי להחזר של 22.6 שקלים עבור יום עבודה זה, בנוסף לכל מנוי "חופשי חודשי" או כרטיסייה שנרכשה.
  הנסיעות של העובד לעבודה עלולות להיחשב כשעות עבודה אם הן חלק מהעבודה עצמה (למשל נהג שליחויות), אם כך הוסכם בהסכם העבודה, או אם מדובר בנסיעות ארוכות מביתו של לקוח למקום ההעסקה.

מידע פורמאלי:

• שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות של העובד.
• שם המעסיק, מספר תעודת הזהות שלו או מספר התאגיד + כתובת מקום העבודה או העסק.
• אופן תשלום השכר, הכולל את מספר חשבון הבנק ממנו מבוצעת ההעברה (אם זוהי שיטת התשלום).
• פירוט על שכר המינימום לחודש ולשעה בתקופת התשלום.

שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה

שבוע העבודה במדינת ישראל מוגדר לפי בסיס של ארבעים ושתיים שעות שבועיות, שמתרגמות לארבעה ימי עבודה של שמונה וחצי שעות, ויום עבודה אחד של שבע וחצי שעות (לא כולל הפסקה).

כל חריגה ממכסה זו איננה נכללת בעבודת הבסיס של העובד, ומזכה אותו בתשלום עבור שעות נוספות, הגבוה מהתשלום אותו הוא מקבל עבור עבודתו הרגילה. שעות אלו מוגבלות לשש עשרה שעות בשבוע, כאשר בכל מקרה יום העבודה של העובד אינו יכול לעלות על שתיים-עשרה שעות ללא היתר חריג בחוק. חישוב השעות הנוספות נעשה תחילה באופן יומי, ולאחר מכן באופן שבועי, ללא התייחסות לכמות השעות החודשיות שהעובד עבד.

מהו הגמול עבור שעות נוספות?

ביום חול – תשלום של 125% משכרו השעתי הרגיל של העובד עבור השעתיים הראשונות בהן עבד שעות נוספות. מהשעה השלישית והלאה – 150% שכר עבור כל שעה נוספת.

ביום המנוחה השבועי / בחג – תשלום של 175% משכרו השעתי של עובד עבור השעתיים הראשונות, 200% מהשעה השלישית (בה עבד בשעות נוספות) והילך.

עובדים במשמרות לילה זכאים לתגמול על שעות נוספות על כל שעה מעבר לשעה השביעית לעבודתם.

כללים אלו אינם תקפים עבור רשימה מצומצמת של עובדים שעובדים בעבודות המופרטות בחוק שעות עבודה ומנוחה (ס' 30), הכוללת בין השאר שוטרים, עובדים בשירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שעבודתם מחייבת אותם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות ועוד. חריג נוסף לחוק הם עובדים שאין למעסיק דרך לפקח על שעות עבודתם, כגון עובדים מהבית.

מהו הגמול עבור עבודה ביום המנוחה?

כלל העובדים במשק (מלבד עובדים זרים העובדים בסיעוד בביתו של המטופל) זכאים למנוחה שבועית הכוללת גם את יום המנוחה הנהוג על פי דתם. אורך המנוחה השבועית הוא שלושים ושש שעות רצופות, אלא אם כן ניתן היתר מיוחד אחרת בחוק.

העסקת עובד בימים אלו אסורה ללא אישור מיוחד משר העבודה, ועובד שמחויב לעבוד בימי מנוחתו השבועית זכאי לגמול מוגבר עבור העסקתו (בשווי 150% משכרו עבור כל שעת עבודה ביום המנוחה) וכן לשעות מנוחה חלופיות באורך ובמועד שנקבע בהיתר המיוחד שעל פיו הועסק. אסור למעסיק להימנע מלקבל עובד בשל סירובו לעבוד ביום המנוחה, ואסור לו גם להכריח את העובד לעבוד בימים אלו ללא אישורו.

מועד "התחלתם" של ימי המנוחה נקבע על פי המסורת היהודית, בעת כניסת השבת, ושעות העבודה בשכר מוגבר כוללות כל שעת עבודה שנעשתה בטווח הזמנים שבין כניסת השבת ליציאתה (עבור עובד יהודי). עבודה במוצאי השבת אינה מזכה את העובד בגמול, אלא אם לא הוגדרו באופן ברור שעות המנוחה מן העבודה בחוזה העבודה.

חוזה העסקה בו לא צוינו במפורש שעות המנוחה של העובד נחשב ככזה שהתכוון להכליל בתוכן גם את מוצאי השבת, ולכן מזכה את העובד בשכר מוגבר גם בשעות הללו. חוזה בו רשומות שעות מנוחה קצרות מ36 שעות שבועיות יזכה גם הוא את העובד בשכר מוגבר זה, מאותה הסיבה.

אי ציות להוראות חוק זה עלולה לגרור קנס מנהלי בגובה 5000 שקלים.

כפי שבוודאי ראיתם במאמר זה, שכר העבודה במדינת ישראל מותווה על ידי מספר משמעותי של הסדרים חוקיים הקובעים את גובהו, תצורתו ומרכיביו. מורכבות חוקית זו דורשת מהמעסיקים במשק הישראלי ידע משמעותי בחוק, או שימוש בייעוץ חיצוני בעל ידע זה.

אם יש לכם שאלות, או אם אתם חושבים שהפרתם בטעות את אחד מהסעיפים שפורטו להלן, אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נעשה כל שביכולתנו לעזור ביעילות ובמקצועיות.