נשים

תוכן עניינים

לפני מספר שנים לא רב חלוקת התפקידים המגדרית בבית ובעולם הייתה ברורה – גברים היו יוצאים לעבוד, ונשים היו נשארות בבית, מטפלות בו ומגדלות את הילדים.

הסדר זה היה מותאם לזמנו, אך איננו רלוונטי עוד בעידן זה, בו השתתפותן של נשים בשוק העבודה הוא כמעט מובן מאליו ונשים רבות בוחרות לצאת לעבוד.

בשל חוסר התאמה זו, ובכדי להתאים את שוק העבודה בימינו למציאות החדשה הקיימת בשטח, חוקק המחוקק מספר הסדרים (המקובלים בעולם כולו) שמטרתם להתאים את שוק העבודה לעבודת נשים ולאפשר לאלו מבניהן שמעוניינות להקים משפחה לעשות כן מבלי לפגוע בעבודתן, בפרנסתן ובעתידן המקצועי.

במאמר זה תוכלו לקרוא מעט על חלק מההסדרים הללו, העוסקים בהריון, טיפולי פוריות, לידה וחופשת הלידה.

 

טיפולי פוריות

עובדות ועובדים העוברים טיפולי פוריות זכאים להיעדר מהעבודה לצורך טיפולים אלו, כל עוד היעדרות זו נעשית באישור הרופא המטפל עם הודעה מתאימה מראש למעסיקם. כל היעדרות לצורך זה תהיה היעדרות בתשלום על חשבון ימי המחלה של העובד/ת, ותזכה את העובד/ת ב50% שכר ביום השני והשלישי להיעדרותם, ושכר מלא מהיום הרביעי ואילך.

היעדרות חלקית (שעות מתוך יום העבודה) תזכה בתשלום דמי מחלה מהרגע הראשון, לפי שיעור השכר השעתי. ימים אלו מוגבלים לפי סוג ההעסקה של העובד/ת, כאשר עובד זכאי ל12 ימי מחלה שנתיים עבור טיפולים אלו, ועובדת זכאית ל-64 או ל-80 ימי מחלה שנתיים עבורם, בהתאמה לשבוע עבודתה, המורכב מ-5 או מ-6 ימים (כאשר האישור להיעדרות ארוכה יותר מתייחס לשבוע העבודה הארוך יותר).

בנוסף לכך, ישנו איסור לפטר או לפגוע בשכרם / היקף עבודתם של עובד/ת העוברים טיפולי פוריות במשך כל תקופת הטיפולים וב-150 ימים שלאחריהם ללא היתר מיוחד, הניתן על ידי הממונה על חוק עבודת נשים. איסור זה מותנה בהיעדרות מהעבודה לצורך הטיפולים, או במתן הודעה למעסיק על הטיפולים עד לשלושה ימים לאחר מתן הודעת הפיטורים על ידיו, ומוגבל לשני ההריונות הראשונים של העובד/ת מאותו בן/בת זוג.

 

הריון

אסור להפלות עובדת בשל הריונה, ולהתייחס אליה באופן שונה מכל עובדת / מועמדת אחרת בקבלה לעבודה / תנאי העבודה / קידום בעבודה וכד'.

בנוסף לכך, ישנו איסור לפטר עובדת בשל הריונה מרגע תחילת עבודתה, ואיסור לפטר עובדת בהריון מכל סיבה אשר תהיה אם היא מועסקת באותו מקום העבודה או אצל אותו המעסיק לפחות שישה חודשים, ללא היתר מיוחד מאת הממונה על חוק עבודת נשים, אשר שוקלת את כלל השיקולים ומוודא שלא מדובר בפיטורין בשל ההיריון.

עובדת שפוטרה שלא כדין על פי חוק זה זכאית להגיש תלונה כנגד המעסיק, וזכאית לחזור למקום עבודתה כאילו לא פוטרה או לתבוע ממנו פיצויים לפי שיקול דעתה ורצונה, בגובה השכר והתנאים אליהם הייתה זכאית אילולא הפיטורין.

 

כיצד עליי לדעת שעובדת בהריון (כדי שאדע לבקש אישור לפטרה למשל)?

בשל כך שחוק עבודת נשים קובע הגבלות וכללים שונים לגבי העסקת נשים בהריון, ישנה חובה חוקית על כל עובדת בהריון להודיע על הריון זה למעסיקה עד החודש החמישי להריונה, או לפני כן אם סביבת העבודה כוללת בתוכה רכיבים הבעייתיים לנשים הריוניות (כגון חומרים כימיקלים או קרינה – אז חייבת העובדת להודיע על הריונה למעסיקה תוך עשרה ימים מהיום בו נודע לה על הריון זה בעצמה).

 

איזה מין הגבלות מוטלות על העסקת עובדות שאני יודע שהן בהריון?

נשים בהריון בחודש החמישי להריונן אינן יכולות לעבוד שעות נוספות או ביום המנוחה השבועי ללא אישור בכתב מהן ומהרופא המטפל בהן. בנוסף לכך, עובדת בהריון בחודש זה זכאית גם לבקש מהמעסיק בכתב שלא לעבוד בלילות, כאשר המעסיק איננו יכול לסרב לבקשה זו.

נשים בהריון העובדות בתנאים המוגדרים מסוכנים על פי תקנות הבטיחות בעבודה נדרשות לבקש מהמעסיק תעסוקה חלופית, וזכאיות לגמלת שמירת הריון במקרה שכזו לא תמצא. עובדת אשר מעוניינת בכך יכולה אף לבקש מהרופא אישור מיוחד ולצאת לחל"ת אם מקום עבודתה אינו מותאם להריונה.

 

מהי גמלת שמירת הריון? מי זכאית?

שמירת הריון הוא מצב בו טווח הפעולות שהאישה ההריונית מסוגלת לבצע מוגבל בשל סיכון בריאותי לה או לעוברה.

סיכון זה יכול שינבע מנסיבות בריאותיות אישיות של האישה ההרה או מנסיבות חיצוניות הקשורות למקום העבודה. עובדת שנעדרה מעבודתה מסיבות אלו למעלה מ30 יום זכאית לגמלה מהביטוח הלאומי בגובה שכרה היומי עבור כל יום בו היא נעדרה מהעבודה.

עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום אינה זכאית לגמלה זו, אך זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות, על חשבון ימי מחלתה ובאותם התנאים, או לפדיון ימי החופשה, במקרה שימי המחלה אינם מספקים בכדי לכסות את התקופה כולה.

 

חופשת לידה

עובדות שעבדו לפחות שנה רצופה אצל אותו המעסיק או באותו מקום העבודה זכאיות לחופשת לידה והורות של עשרים ושישה שבועות (שרק חלק ממנה בתשלום). עובדות שעבדו פחות משנה אצל אותו המעסיק זכאיות לחופשת לידה מקוצרת באורך חמש עשרה שבועות, שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לזכאותן.

לעובדות זכות (ולא חובה) לקחת שבעה שבועות משבועות חופשה אלו לפני יום הלידה. עובדות יכולות להאריך את חופשת הלידה מעבר לזכאותה ולהוסיף אליה חל"ת באורך רבע מתקופת עבודתה אצל המעסיק, עד שנה.

 

מהו התשלום עבור חופשת הלידה?

תשלום עבור חופשת הלידה נקרא "דמי לידה", ותקופת הזכאות אליו נקבעת בהתאם לתקופת תשלום דמי הביטוח הלאומי על ידי העובדת בטרם יציאתה לחופשה.

עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי 10 חודשים מתוך ה-14 או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליציאה לחופשת הלידה,  זכאית ל-15 שבועות תשלום, ועובדת ששילמה ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאה לחופשה, זכאית ל-8 שבועות בתשלום.

מי שילדה מספר תינוקות זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה בשלושה שבועות עבור כל תינוק נוסף, ולקבל דמי לידה עבור כל תקופה זו (במקרה של זכאות מלאה לדמי לידה – 15 שבועות) או עבור שבועיים מתוך השלושה (במקרה של זכאות חלקית – 8 שבועות). מי שהיא או תינוקה אושפזו זכאית להאריך את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה באורך תקופת האשפוז.

 

מהו שיעור דמי הלידה?

שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לשכר (לפני מיסים וניכויים) של העובד/ת עליו שילם ביטוח לאומי עד לסכום מקסימלי של 1,485 שקלים ליום (נכון לשנת 2020). הזכאות לקצבה היא אוטומטית, ומותנית בלידה בבית החולים.

מי שילדה בבית, וכן מי שילדה בחו"ל או במספר מצבים שונים המפורטים בחוק, נדרשת להגיש תביעה לביטוח לאומי, בצירוף מסמכים נדרשים. תשלום דמי הלידה נעשה באופן חד פעמי באמצע תקופת החופשה, לחשבון הבנק אליו משולמת קצבת הילדים של ההורים, או לחשבון הבנק שנרשם בבית החולים (למי שזה לידתו הראשונה).

 

מהן הזכויות של עובדות במהלך ואחרי החופשה?

אסור לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה, ללא שום סייג בחוק. איסור זה תקף גם לשישים ימים שלאחר החזרה מהחופשה, אך אפשרי במקרה שבו ניתן אישור מיוחד מהממונה על חוק עבודת נשים. בנוסף לכך, אסור להפחית את היקף המשרה/השכר של העובדת בשישים ימים שלאחר חופשת הלידה, ללא בקשה מיוחדת מצידה.

 

כפי שראיתם, מדינת ישראל לא משאירה את אזרחיה לבד בכל הקשור לתכנון והקמתה של משפחתם, ומלווה אותם ומגנה עליהם לאורך כל התהליך מתחילתו ועד סופו. אם אתם חושבים שאחת מן הזכויות שלכם נפגעה אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נטפל בכם ביעילות ובמקצועיות.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
דילוג לתוכן