חייגו עכשיו!

פנסיה

תוכן עניינים

המונח "פנסיה" הוא מונח שאנו, העובדים במאה העשרים ואחת, לוקחים כמובן מאליו, וחולמים עליו מגיל צעיר בתור "תור הזהב" של חיינו, בו נוכל לפרוש מעבודתנו בכבוד ונצא לחופשה בתשלום בה נוכל להזדקן בכבוד, להשקיע בתחביבינו ולפנק את נכדינו.

עם זאת, למרות תפיסה זאת, מושג הפנסיה הוא מושג יחסית חדש בארצנו, המורכב ממספר הסדרים חוקיים הנבנים ומתפתחים משנה לשנה, שאינם מובנים מאליהם כלל וכלל, ודורשים מאיתנו (בעודנו צעירים) לקבל החלטות מושכלות בכדי לוודא שחלום זה (בו אנו שוכבים על ערסל בארץ רחוקה ונחים) באמת יוכל לצאת לפועל.

במאמר זה תוכלו למצוא פירוט על אותן החלטות חשובות שצריכות להתקבל, וכן הסבר על מגוון המפרטים הטכניים של חוקי הפנסיה הישראליים, שחשוב לשים אליהם לב.

 

מהי פנסיה?

החל משנת 2008, קיים במדינת ישראל הסדר חובה בו העובד והמעסיק נדרשים להפריש שניהם יחדיו אחוזים מסוימים משכרו של העובד לקרן ייעודית, שהכספים בה מוקפאים ומושקעים, עד להפשרתם עם הגעתו של העובד לגיל סיום עבודתו – גיל הפנסיה הקבוע בחוק או בהסדר העבודה הייחודי עליו הוא חתום.

הפרשות אלו נעשות בשיעור 18.5% משכרו של העובד, שרק 6% מתוכם מוצאים משכרו (והיתר על חשבון המעסיק).

 

מה קורה אם מעסיק לא מפריש לפנסיה?

ההפרשה לפנסיה היא חובה בחוק, שהעובד והמעסיק אינם יכולים לבחור שלוותר עלייה.

מעסיק שאינו מפריש עבור עובדיו את הסכומים המצוינים לעיל עשוי להיות חשוף להטלת קנסות מהיחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה, ואף לתביעות אזרחיות מצד העובד, שזכאי לדרוש פיצויים בסכום ההפרשות שלא הופרשו, בנוסף לסכומים בשיעור הנזק שנגרם מאי ההפרשה (כגון אובדן ריבית על כספי קרן הפנסיה).

מעסיק שניכה את סכום ההפרשות משכרו של העובד אך לא העביר / עיכב את התשלום לחשבונו הפנסיוני עשוי להיחשב כמי שביצע הלנת שכר, וכן עשוי להיות מואשם בעבירה פלילית, שהעונש עלייה הוא קנס או מאסר.

 

קרן פנסיה לעומת ביטוח מנהלים

כל עובד רשאי לבחור לא רק את המקום בו קרנו תנוהל, אלא גם את סוג הקרן בה ישקיע את כספו. שתי האופציות העיקריות להשקעה הם ביטוח פנסיוני וביטוח מנהלים, כאשר רוב רובם של אזרחי מדינת ישראל בוחרים באופציה הראשונה מבין השניים.

 

מה הדמיון בין שני ההסדרים?

שני ההסדרים נועדו לחסוך עבור המשתמש בהם כסף משכרו שישמש אותו לאחר פרישתו כשיגיע לגיל בו הוא אינו מסוגל לעבוד עוד. בנוסף לכך, שני הביטוחים כוללים בתוכם ביטוח נכות, שמזכה את המבוטח בקצבה במקרה שהוא מאבד את כושר עבודתו, וביטוח שארים, שמפצה את משפחתו של המבוטח בקצבה בעת מותו.

 

מה ההבדל בין שני ההסדרים?

קרן פנסיה – קרן פנסיה מבוססת על תקנון זהה לכלל החוסכים. כל תנאי הקרן הם אחידים לכל המשתמשים בה, וכל שינוי בתנאים תקף על כלל המשתמשים.

מנגנון קרנות הפנסיה עובד כמעין "ערבות הדדית" בה כספי המשתמשים הוא זה שמשמש עבור הקצבאות של משתמשים אחרים (שהחלו לפדות אותם).

סגנון ביטוח זה הוא זול יחסית (כי המימון לא מגיע מחברת הביטוח, שאינה מסתכנת ולכן לא גובה כסף עבור הסיכון), ומאפשר לקרן הפנסיה להציע ביטוח נכות וביטוח תמותה במחירי עלות, הכלולים בתוך התשלום שנגבה.

 

ביטוח מנהלים – ביטוח המנהלים, לעומת זאת, הוא ביטוח אישי, בו כל מבוטח נכנס לחוזה קשיח עם קרן הפנסיה, שאינו נתון לשינויים (לטוב ולרע).

בשל כך, ובשל העובדה שהסיכון בביטוח המנהלים נופל על החברה (ולא על המבוטחים), ביטוח הנכות וביטוח המוות הם שניהם ביטוחים שאינם כלולים בביטוח הפנסיוני הבסיסי, וניתנים להוספה בתשלום.

שוני זה אמנם מייקר את הביטוח, אך גם גורם לכך שביטוח אובדן כושר העבודה (ביטוח נכות) וקצבת השארים (ביטוח "מוות") הם מעט יותר "מפנקים" ולא דורשים תקופת אכשרה (זמן בו אתה חייב להיות מבוטח כדי להיות זכאי – עומד כיום על חמש שנים בקרנות הפנסיה) או הגבלה על כמות וזהות השארים (כל מבוטח זכאי לבחור אדם – לא רק בן זוגו, שזכאי לקבל את כל הכסף מקצבת הפנסיה בפעימה אחת, ולא בקצבה חודשית כמו ביטוח השארים בקרן).

תוספת נוספת של ביטוח המנהלים על פני קרן הפנסיה היא "מקדם מובטח" – מספר (קבוע מראש) שבו מחלקים את החסכון בכדי לייצר את הקצבה החודשית (בשונה מקרן הפנסיה, בה המקדם נקבע ברגע הפרישה), המעלה את הסכום החודשי אליו זכאי המבוטח (כאשר חברת הביטוח "לוקחת" עלייה את הסיכון שיאריך ימים). "מקדם מובטח" זה אינו מוצע עוד בביטוח מנהלים, והופסק בשנת 2013.

 

הבדל נוסף בין הקרנות – דמי הניהול שנגבים. בקרן הפנסיה – מקסימום של 6% מההפקדות, ו0.5% מהחיסכון.

בביטוח המנהלים – מקסימום של 4% מההפקדות, ו1.05% מהחיסכון, כשדמי הניהול הנגבים בביטוח מנהלים הם על פי רוב יותר גבוהים, ודמי הניהול הנגבים מהחיסכון הם יותר משמעותיים (כי מדובר בסכום משמעותית יותר גדול).

בשל כך, סביר שתחסכו יותר בקרן הפנסיה, ולא בקרן המנהלים (כאשר קביעה זו אינה סופית ותלויה בתנאים הספציפיים של הביטוח / קרן שלכם).

 

מהו איחוד חשבונות פנסיה?

איחוד חשבונות פנסיה הוא מהלך של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון המשרד האוצר, שמטרתו לרכז את כל כספי הפנסיה של כל חוסך, שמפוזרים לעיתים במספר קרנות לא פעילות, לקרן הפעילה אליה הוא מפריש כעת.

 

מה המטרה של המהלך?

מטרת המהלך היא לייצר לכל אזרח תמונה מלאה של הביטוח הפנסיוני שלו, ולהוזיל את עלויות דמי הניהול (שבדרך כלל מאוד גבוהות עבור קרנות לא פעילות).

 

האם יש אפשרות להימנע מהאיחוד?

בוודאי, כל איחוד הוא לבחירת המבוטח, שיכול להחליט איזה קרנות לא פעילות (אם בכלל) לאחד לתוך הקרן הפעילה

 

רציפות פנסיונית – הפרשה לפנסיה בזמן שלא עובדים

הפסקת ההפרשות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים עלולה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של המבוטח, ובמיוחד בכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר עבודה ומוות. בשל כך, ניתנת אפשרות לכל מבוטח לשמור על הזכויות שצבר (גם אם הפסיק את עבודתו) על ידי יצירת "ביטוח ריסק" או בעזרת הפקדות עצמאיות לביטוח הפנסיוני.

הסדר זה חשוב שיתקיים לפני שחלפו חמישה חודשים ממועד ההפקדה האחרונה במקרה שמדובר בקרן, או שלושה חדשים במקרה שמדובר בביטוח מנהלים (אורך המשך תקופת הביטוח לאחר סיום ההפקדה). הפסקת התשלומים מאפסת את תקופת האכשרה.

 

מה זה ביטוח "ריסק"?

ביטוח ריסק הוא תשלום של סכום נמוך לקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים בכדי להשאיר את הקרן "פתוחה".

תשלום זה משמר את זכאותו של המבוטח לביטוח שארים ואובדן כושר עבודה, אך לא מאפשר צבירת וותק. הפרשה עצמאית בסכומים יותר גבוהים מגדילה את קרן הפנסיה וממשיכה את צבירת הוותק.

 

ומה אם אני לא עובדת כי אני בחופשת לידה?

עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק במשך חצי שנה לפחות זכאית להמשך הפרשות לקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים לכל תקופת זכאותה לדמי לידה (על חשבון המשכורת האחרונה לפני היציאה לחופשה, והמשכורת הראשונה אחרי החזרה).

לאחר תקופה זאת, נדרשת העובדת (שהחליטה להאריך את חופשת לידתה) לעשות "ביטוח ריסק" או להפריש לקרן הביטוח תשלומים באופן עצמאי.

 

לסיכום – תחום הפנסיה הוא תחום מורכב הכולל בתוכו מספר רב של הסדרים חוקיים המעניקים לך זכויות שמטרתן לדאוג לך לאחר פרישתך.

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לך עוד שאלות, או אם אתה חושד שאחת מזכויותיך נפגעו – אתה מוזמן לפנות אלינו ולזכות בשירות יעיל, אמין ומקצועי.

השילוב בין עבודה ומשפחה אינו שילוב פשוט, אלא כזה שדורש מההורה הממוצע זמן ואנרגיה רבים, לעיתים גם ללא תמיכה ממשית ממקום העבודה. למרות זאת, ובכדי להקל על האיזון הלא פשוט הזה (גם אם באופן מינימלי), מעודד המחוקק הישראלי הבאת ילדים ומתגמל נשים שהחליטו להרחיב את משפחתן וללדת במהלך שנות עבודתן בשוק העבודה הישראלי.

עידוד ותגמול זה מתבטא בין היתר גם בחופשת לידה בתשלום לכל יולדת ובמתן אפשרות למי שבשמירת הריון לצאת לחופשה גם היא עד להולדת תינוקה החדש. תנאים אלו הם חשובים ואף הכרחיים בשביל לאפשר לאדם הממוצע להקים את משפחתו, אך יכולים להיות גם מלווים בחששות כבדים, כגון שאלות בגין שימור רצף זכויותיהן של הנשים היולדות בביטוח הפנסיוני לאורך תקופת הזמן בה הן אינן מרוויחות תלוש שכר. במאמר זה תוכלו לקרוא על הפתרון לקושי זה, וכיצד אפשר לממש את זכותכן.

מהי חופשת לידה?

חופשת לידה היא חופשה אליה זכאית כל אישה עובדת מרגע לידתה בהתאם לוותק שלה באותו מקום העבודה / בשוק העבודה באופן כללי. וותק העבודה של האישה היולדת באותו מקום העבודה רלוונטי לא רק לאורכה של חופשת הלידה, אלא גם לאורך הזמן בו החופשה מתוגמלת על ידי הביטוח הלאומי:

עובדת שעובדת למעלה משנה ברצף אצל אותו המעסיק:

עובדת שעובדת למעלה מ12 חודשים רצופים אצל אותו המעסיק או באותו מקום העבודה זכאית לחופשת לידה של עשרים ושישה שבועות לאחר יום לידת תינוקה החדש.

עובדת שעובדת פחות משנה רצופה אצל אותו המעסיק:

עובדת שהחלה לעבוד אצל מעסיקה הנוכחי / במקום עבודתה הנוכחי פחות משנה לפני יציאתה לחופשת לידה זכאית לחופשת לידה בת חמישה עשר שבועות לאחר יום הולדת תינוקה החדש.

האם אוכל להתחיל את חופשת הלידה שלי גם לפני הלידה?

כל אישה (ללא תלות באורך חופשת הלידה שלה) זכאית להמיר שבעה שבועות מחופשת לידתה לימים שלפני הלידה, ולהתחיל את החופשה עוד בטרם הבאת ילדה החדש לעולם (לפני התאריך המשוער ללידה שנקבע לה על ידי הרופא המטפל).

מהי המשכורת שלי בזמן החופשה?

במהלך חופשת הלידה היולדת איננה זכאית לשכר (מפני שהיא אינה עובדת במקום עבודתה) אלא לתשלום דמי לידה מהביטוח הלאומי, בגובה שכרה (עד לתקרת מקסימום של 1,485 ₪ ליום חופשה). תשלום זה תלוי בסיומה של "תקופת אכשרה" בביטוח הלאומי, שצריכה לכלול תשלום של דמי ביטוח לאומי בעשרה חודשים מתוך ארבע עשרה, או חמישה עשר חודשים מתוך עשרים ושתיים החודשים שקדמו ללידה.

עמידה בתקופת הכשרה זו מזכה בחמישה עשר שבועות של חופשת לידה בתשלום, כאשר עמידה בתקופת אכשרה קצרה יותר (שישה חודשים מתוך ארבע עשרה החודשים האחרונים) מזכה בחופשת לידה בתשלום קצרה יותר, באורך שמונה שבועות.

מהי גמלת שמירת הריון?

שמירת הריון הוא מצב בו טווח הפעולות שהאישה ההריונית מסוגלת לבצע מוגבל בשל סיכון בריאותי לה או לעוברה. סיכון זה יכול שינבע מנסיבות בריאותיות אישיות של האישה ההרה או מנסיבות חיצוניות הקשורות למקום העבודה.

עובדת שנעדרה מעבודתה מסיבות אלו למעלה מ30 יום זכאית לגמלה מהביטוח הלאומי בגובה שכרה היומי עבור כל יום בו היא נעדרה מהעבודה. עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ30 יום אינה זכאית לגמלה זו, אך זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות, על חשבון ימי מחלתה ובאותם התנאים, או לפדיון ימי החופשה, במקרה שימי המחלה אינם מספקים בכדי לכסות את התקופה כולה.

מה קורה לפנסיה שלי בזמן חופשות הלידה / שמירות ההיריון הללו?

עובדת בחופשת לידה שעבד אצל אותו המעסיק / באותו מקום העבודה לפחות שישה חודשים לפני תחילת ההיריון זכאית להמשך תשלום הפרשות לקופות הגמל שלה (הכוללות גם את הקרן הפנסיונית) לכל אורך זכאותה לדמי לידה (תשלום בגין חופשת הלידה כפי שהובהר לעיל). זכאות זו תקפה גם לגברים שיצאו לחופשת לידה על חשבון ימי הזכאות של אשתם.

כיצד ממשים את הזכות הזו?

ניכוי חלקה של העובדת מהתשלומים לקופות הגמל יבוצע (ככל הניתן) משכרה האחרון בתרם יציאתה לחופשת לידה. ניכוי זה תקף לחודשיים הראשונים של חופשת הלידה, בהם מעביר המעסיק לקופת הגמל את חלקה של העובדת ביחד עם חלקו שלו כאילו לא קרה דבר.

לאחר חודשיים ימשיך המעסיק להפריש את חלקו שלו יחד עם חלקה של העובדת לקופת הגמל, אך ינכה את חלקה של העובדת משכרה הראשון ברגע חזרתה לעבודה לאחר החופשה, וזאת במתכונת של "מקדמה".

מה אם בחרתי לצאת לחופשה ארוכה יותר מזו אליה אני זכאית?

עובדת שבוחרת להמשיך את חופשת הלידה שלה גם לאחר תקופת זכאותה לדמי לידה (בהתאם ליכולתה בחוק) זכאית להמשיך ולהפקיד באופן עצמאי כספים לביטוח הפנסיוני שלה על מנת להבטיח את רציפות זכויותיה (כגון הזכות לביטוח אובדן כושר עבודה, הכלולה בתוך התשלומים הרגילים לביטוח הפנסיוני). רציפות זכויות זו כרוכה בתשלום חודשי מינימלי, התלוי בסוג הביטוח הקיים עבור העובדת.

מה יקרה למעסיק שלא יעמוד בתנאים הללו?

מעסיק שלא עומד בתנאים אלו ייחשב דומה למעסיק שלא מפריש לעובדיו תשלומי פנסיה כחוק, ולכן יהיה פתוח לתביעות מצד העובדת הפגועה בסכום ההפרשות שהגיעו לה, וכן לעיצומים כלכליים מצד המדינה בדמות קנסות.

כיצד אוכל לתבוע את זכויותיי אם הופרו?

כל תביעה של זכות מול מעביד נעשית בבית הדין לענייני עבודה, ומומלץ להצטייד מבעוד מועד בעורך דין אמין ומקצועי שיוכל לייצג אותך כנדרש.

כפי שראיתם, מדינת ישראל לא משאירה את אזרחיה לבד בכל הקשור לתכנון והקמתה של משפחתם, ומלווה אותם ומגנה עליהם לאורך כל התהליך מתחילתו ועד סופו, גם במישורים הלוגיסטיים יותר. אם אתן חושבות שאחת מן הזכויות שלכן נפגעה אתן מוזמנות לפנות אלינו ואנו נטפל בכן ביעילות ובמקצועיות.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
דילוג לתוכן