הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

מקום העבודה יכול להיות מרחב רווי לחצים עבור העובדים והמנהלים בו, שמקדישים את מיטב זמנם, מאמצם ותשומת ליבם לעבודתם ולהצלחתו של המקום בו הם בחרו לעבוד. לחצים אלו הם לעיתים בריאים ופרודוקטיביים – מובילים את העובד לעבוד קשה יותר ובתפוקה יותר טובה, אך הם יכולים לפעמים גם להיות קשים ובעייתיים, ולהוביל את העובד לחוות אירוע לבבי, שפוגע בבריאותו ויכול אף להוביל למותו.

קביעה של קשר סיבתי בין העבודה לבין התקף הלב אינה קביעה טריוויאלית, וזאת בשל היות התקפי הלב מורכבים וכאלו שנוצרים ממספר רחב של נסיבות הקשורות לחיים אותם העובד מנהל, אך היא גם קביעה הכרחית לצורך הכרה בעובד שלקה בליבו כ"נפגע תאונת עבודה" הזכאי לפיצויים וקצבאות מהביטוח הלאומי. במאמר זה תוכלו לקרוא כיצד מכירים בהתקף לב כתאונת עבודה.

מהי "תאונת עבודה"?

באופן כללי תאונות עבודה הן תאונות שפוגעות בעובד ומתרחשות תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הגדרה זו כוללת בתוכה כמובן "תאונות עבודה" כמו נפילה במהלך העבודה, פגיעה מרכיב מכני ודומיהם אך גם "מחלות מקצוע", שהן מחלות שנקבעו כמחלות מקצוע בתקנות שר העבודה, שהעובד חלה בהן עקב עבודתו.

מה נדרש להוכיח כדי לקבוע שפגיעה מסוימת היא "תאונת עבודה"?

תאונות עבודה / מחלות מקצוע דורשות קשר סיבתי כפול בכדי לזכות את העובד הנפגע בפיצויים – קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה, וקשר סיבתי בין הפגיעה לנזק שנוצר. אי קיום אחד התנאים הללו הופך את הפגיעה שהתרחשה לכזאת שאינה נכללת תחת ההגדרה של "תאונות עבודה", ואינה מזכה בפיצויים.

במקרה שלנו, של התקפי הלב, מירב הדיון מוקדש לחלק הראשון של הקשר הסיבתי הנדרש להוכחה, וזאת בשל היות הנסיבות להתפתחותו של אוטם שריר הלב מורכבות ולא ברורות לחלוטין.

האם התקף לב יכול להיות "תאונת עבודה"?

הוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין התקף הלב דורשת הוכחה לקיומם של שלושה תנאים:

1. אירוע חריג: צריך להוכיח שהתקף הלב התרחש לאחר אירוע פיזי או נפשי חריג במקום עבודתו / ביחס לעבודתו של העובד. אירוע זה נדרש להיות יוצא דופן ולא מותאם לאופי העבודה הרגיל. הקביעה שמדובר באירוע חריג היא סובייקטיבית לכל עובד (מושפעת מתנאי עבודתו הרגילים), אך העובד נדרש עדיין להביא ראיות אובייקטיביות לכך שאותו האירוע התרחש כמו למשל קליטה של לקוח חדש שהובילה לתקופה קצרה / ארוכה של עבודה אינטנסיבית במיוחד, או פיטורים מפתיעים ממקום העבודה שלוו בביקורת קשה ונוקבת מהמעסיק.

2. קשר סיבתי: צריך להוכיח שקיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע החריג להתקף הלב בסבירות שעולה על חמישים אחוז. קשר זה יכול להיות מוכח על ידי חוות דעת של רופא משפחה, סמיכות בין האירוע החריג להתקף הלב ועוד, כאשר ישנה חזקה סיבתי שאומרת שאלא אם הוכח אחרת, התקף לב שהתרחש במהלך העבודה / במקום העבודה הוא התקף לב שנגרם בגללה. אדם שחזר לביתו לאחר שפוטר ממקום עבודתו / רב מריבה משמעותית עם המנהל ומיידית חווה התקף לב ייחשב ככזה שסביר שקיבל התקף לב זה בשל עבודתו, וזאת מפאת קרבת ההתקף לאירוע החריג.

3. השפעה מרבית של האירוע החריג / היעדר נסיבות אחרות שהובילו במובהק להתקף הלב: אדם שרוצה להיות מוכר כנפגע עבודה בשל התקף לב צריך להוכיח ברמת הסתברות שעולה על חמישים אחוז שהתקף הלב לא נבע מנסיבות אחרות המהוות גורמי סיכון בריאותיים, כמו יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול גבוה ודומיהם. מטרת התנאי הזה היא להראות שהעבודה אכן היוותה רכיב דומיננטי בהתקף הלב, ושמדובר בעובד שלא היה חווה התקף לב מסיבות אחרות אילולא הלחץ במקום העבודה.

פסיקה לדוגמא של בית הדין לענייני עבודה

במסגרת הליך ב"ל 15428-09-16 ש.פ. נ' המוסד לביטוח לאומי, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נדונה תביעה של עובד כלפי המוסד לביטוח לאומי להכרה בהתקף לב שאירע לו כתאונת עבודה.

העובד היה מנהל מחלקת הירקות בסניף שופרסל, ששימש כנציג וועד העובדים במקום העבודה, וחווה את האירוע הלבבי שלו בצאתו מהעבודה, לאחר שלטענתו ניהל וויכוח משמעותי ויוצא דופן עם שתי עובדות בסניף. העובד ניסה להוכיח שהוויכוח מהווה "אירוע חריג", אך נקבע שהוויכוח לא היה יוצא דופן עבור אותו המנהל, שתואר על ידי העובדים שעבדו אתו במחלקה כאדם עצבני ומהיר חמה שנוהג להתעמת עם עובדים אחרים באופן שגרתי, ולנהל וויכוחים משמעותיים לא פחות באופן רציף ויומיומי במסגרת עבודתו.

למרות דחייה זו של טענתו באשר לחריגות האירוע, קבע הרופא שהעיד בפני בית הדין שאכן יש ממש בטענתו לכך שהוויכוח הוא הגורם להתקף הלב, וזאת בהסתמך על כך שהממצאים הרפואיים הראו שההתקף נגרם עקב גירוי פתאומי וחזק של מערכת העצבים, שמצביעים על עומס נפשי חריג ובעל עוצמה, וכן בשל הסמיכות המשמעותית בין הוויכוח לבין התקף הלב שהעובד חווה.

בית הדין פסק לטובת העובד, וקבע שמדובר באירוע חריג מבחינה סובייקטיבית (העובד חווה אותו ככזה) ושגם אם הממצאים האחרים מעלים ספק בדבר טענה זו, ספק זה צריך לפעול לטובת העובד ולא לרעתו, בהינתן עדותו של הרופא.

לאיזה תנאים אני זכאי אם נקבע שהתקף הלב שלי אכן הופך אותי ל"נפגע עבודה"?

הכרה בהיותו של אדם "נפגע עבודה" מזכה אותו בפיצויים, קצבאות וזכויות רפואיות שונות שנועדו לסייע לו לאורך כל התקופה בה כושר עבודתו נפגע. גובה הפיצויים / קצבאות אליהם זכאי נפגע העבודה תלוי במידת הפגיעה בו, אורך זמן הפגיעה והשכר אותו הרוויח ערב פציעתו. מידת הפגיעה קובעת את אחוזי הנכות שיקבעו לאדם, שקובעים בהתאם את האחוז משכרו אליו יהיה זכאי לקבל, כשאורך הפגיעה קובע את אורך הזכאות.

אנו ממליצים לכל מי שנפגע בתאונת עבודה להתייעץ עם עורך דין / מומחה בתחום ולוודא שהוא אכן עומד בדרישות להגדרה זו. אתם מוזמנים תמיד לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי.