לכולנו זה קורה – אנחנו עובדים באותו מקום העבודה כבר תקופה, קצרה או ארוכה, ואנחנו מרגישים שזה כבר לא בדיוק המקום בשבילנו, ושהיינו שמחים להתקדם הלאה, ולהמשיך להתפתח ולגדול במקום אחר, מותאם יותר לצרכינו.
שאיפה זו היא שאיפה חשובה, לגיטימית ומוכרת לכולם, שאינה נחשבת כבעייתית או פסולה, כל עוד היא יוצאת לפועל באופן נכון, שפוגע פגיעה מינימלית ככל האפשר במעסיק אותו אנו עוזבים, ושמכבד את כמות השנים והשעות שהושקעו בנו ושאנו השקענו במקום אותו אנו עוזבים. כבוד מינימלי זה, שמגובה בחוק, מחייב אותנו, אלו שעוזבים את המשרה, לתת למעסיק שלנו "הודעה מוקדמת" שתאפשר לו להיערך בהתאם לעזיבתנו ולמצוא לנו מחליף ראוי. המעסיק אינו מחויב לקבל את ההודעה המוקדמת הזאת, ויכול לוותר עלייה, בהתאם לתנאים שיפורטו במאמר זה.
מהי הודעה מוקדמת?
כל עובד שמעוניין לסיים את העסקתו במקום עבודתו נדרש לתת הודעה על רצון זה למעסיק שלו. הודעה זו, שנהוג לכנותה "מכתב התפטרות", נועדה לאפשר למעסיק להיערך בהתאם להפסקת עבודתו של העובד, וחייבת להינתן בכתב תוך התראה מספקת מראש.
מהו אורך ההתראה שאני נדרש לספק?
אורכה של ההתראה המוקדמת קבועה בחוק ומשתנה לפי שני קריטריונים עיקריים – אורך ההעסקה, ומנגנון השכר שנקבע בחוזה ההעסקה, שיכול להיות מנגנון של עבודה "בשכר" – עבודה לפי שכר שעתי, או מנגנון של עבודה ב"משכורת" – עובדה לפי שכר חודשי קבוע מראש.
עובד בשכר:
| כמה זמן עבדתי | כמה זמן התראה אני צריך לתת |
| ששת חודשי עבודה ראשונים | יום אחד בשל כל חודש עבודה |
| חודש שביעי עד סוף שנת העבודה הראשונה | ששה ימים, ועוד יומיים וחצי על כל חודש שעבר מרגע התחלת החודש השביעי להעסקה |
| בתום שנת העבודה הראשונה | חודש ימים |
למשל: אם עבדתי בשכר שמונה חודשים – ההתראה שאני נדרש לספק היא התראה של אחד עשר יום – ששה ימים (על השישה חודשים הראשונים) בתוספת יומיים וחצי על החודש השביעי ויומיים וחצי על החודש השמיני.
עובד במשכורת:
| כמה זמן עבדתי | כמה זמן התראה אני צריך לתת |
| שנת עבודה ראשונה | יום אחד על כל חודש עבודה |
| שנת עבודה שנייה | ארבעה עשר ימים, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השנייה להעסקה |
| שנת עבודה שלישית | עשרים ואחד יום, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השלישית |
| שלוש שנות עבודה ויותר | חודש ימים |
למשל: אם עבדתי שנתיים וארבעה חודשים – אני נדרש לספק התראה של שישה עשר ימים – ארבע עשרה ימים (על השנה הראשונה) ועוד יום על כל חודשיים שעברו מאז שהתחילה השנה השנייה.
מהו הסטטוס שלי במהלך תקופת ההתראה?
תקופת ההתראה מהווה תקופת עבודה לכל דבר ועניין, שנכללת בתוך חוזה ההעסקה בתנאים המפורטים בו, וכוללת בתוכה את עבודתו הרגילה של העובד, ואת השכר הרגיל אליו הוא זכאי תמורתה.
האם ניתן לוותר על ההודעה המוקדמת / על תקופת ההתראה הזאת?
באופן כללי ניתן להגיד שהזכות לוותר על התראה מוקדמת הינה זכות חד צדדית שקיימת עבור המעסיק, אך לא עבור העובד. עובד ש"מוותר" על הזכות להודעה מוקדמת עובר למעשה על החוק, ומחויב לפצות את המעסיק שלו בפיצויים כספיים בסכום השכר אליו הוא היה זכאי על כלל ימי ההתראה המוקדמת שעלייה הוא "וויתר", בתוספת כל נזק נוסף שהוכח שנגרם למעסיק בשל עזיבתו ללא התראה, כגון אובדן לקוחות, אובדן תפוקה וכד'.
המעסיק, לעומת זאת, רשאי לוותר על ההודעה המוקדמת, עם סייגים מסוימים, ולהחליט שהוא אינו מעוניין להמשיך להעסיק את העובד שהתפטר או פוטר במהלך הזמן שעובר בין הודעתו לבין עזיבתו הרשמית.
זכות זו ניתנת למעסיק על ידי סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת, הקובע את התנאים הבאים:
(א) מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
(ב) מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
כלומר- הוויתור על ההודעה המוקדמת אינו מהווה וויתור על יחסי העובד מעביד בתקופה זו, אלא רק על צידו של העובד בחוזה ההעסקה – התחייבותו להגיע למקום העבודה ולעבוד בו. משמעות סייג זה היא שמעסיק שמחליט לוותר על הודאתו המוקדמת של העובד אינו זכאי להפסיק לשלם לו, ומשלם לו במקום השכר שמגיע לו על תקופה זו שכר אחר, בדמות פיצויים, בגובה זהה.
מתי בכל זאת יכול עובד לוותר על ההודאה המוקדמת למעסיק?
סעיף 10 (א) לחוק הודעה מוקדמת קובע שעובד רשאי לפרוש מעבודתו ללא התרעה מוקדמת בהתקיים נסיבות ייחודיות, כגון הטרדה מינית במקום העבודה, או התעמרות מצד המעסיק. במקרה זה יהווה הוויתור על ההודעה המוקדמת וויתור תקין, שאינו מהווה מעבר על החוק.
בנוסף לכך, ישנם מצבים בהם המעסיק רשאי לוותר על ההודעה המוקדמת אליה הוא נדרש בכדי לפטר את עובדיו, ללא תשלום פיצויים בגין ימי עבודה אלו. מקרים אלו כוללים בתוכם מקרים חריגים, כגון עובדים שפוטרו אחרי בירור משמעתי בפני בית דין למשמעת, או עובדים שפוטרו בנסיבות שאינן מקנות להם פיצויי פיטורים (כגון נסיבות ספציפיות הרשומות בהסכם הקיבוצי שתקף על העובד).
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם התרשמתם שזכויותיכם נפגעו, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי.
