התפטרות ופיטורים

תוכן עניינים

התפטרות ממקום עבודה – איך עושים את זה נכון?

 

אז גמלה בליבכם החלטה והנה סוף סוף אתם עוזבים את מקום העבודה הישן, מחפשים מקום אחר ופותחים דף חדש בחיים. בין אם סיבת ההחלטה היא רצון לרענן, תחושה שנמאס לכם או אפילו אי נעימות במקום העבודה שגורמת לכך שהוא כבר לא רצוי עבורכם, יש כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים בתהליך ההתפטרות.

בדף זה תמצאו פירוט על הליך הגשת הודעת ההתפטרות, ההשלכות של התפטרות ללא הודעה מראש וזכויותיו של המתפטר הטרי מול המעסיק ומול ביטוח לאומי. חשוב לעיין בכל אלו ולהכיר אותם כבר עכשיו, וזאת בכדי לחסוך מעצמכם כאב ראש משמעותי בעתיד.

 

התחלת הליך ההתפטרות

כל עובד שמעוניין לסיים את העסקתו במקום עבודתו נדרש לתת הודעה על רצון זה למעסיק שלו. הודעה זו, שנהוג לכנותה "מכתב התפטרות", נועדה לאפשר למעסיק להיערך בהתאם להפסקת עבודתו של העובד, וחייבת להינתן בכתב תוך התראה מספקת מראש. אורכה של אותה ההתראה המוקדמת קבועה בחוק ומשתנה לפי שני קריטריונים עיקריים – אורך ההעסקה, ומנגנון השכר שנקבע בחוזה ההעסקה.

מנגנוני השכר מתחלקים לשני סוגים – מנגנון של עובד "בשכר", שתקף למי שעובד במתכונת שעתית / יומית, ומנגנון של עובד "במשכורת", שתקף עבור מי שעובד תמורת שכר על בסיס חודשי קבוע מראש. שוני זה במנגנון ההעסקה משפיע על אורך ההתראה שהעובד נדרש לספק, שנקבע באופן דיפרנציאלי לכל סוג עובד לפי תקופת עבודתו.

 

מהו אורך ההתראה שאליה אני נדרש?

עובד בשכר:

כמה זמן עבדתי כמה זמן התראה אני צריך לתת
שנת עבודה ראשונה יום אחד על כל חודש עבודה
שנת עבודה שנייה ארבעה עשר ימים, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השנייה להעסקה
שנת עבודה שלישית עשרים ואחד יום, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השלישית
שלוש שנות עבודה ויותר חודש ימים

למשל: אם עבדתי שנתיים וארבעה חודשים – אני נדרש לספק התראה של 23 (עשרים ושלושה) ימים עשרים ואחד ימים עם כניסה לשנת העבודה השלישית ועוד יום על כל חודשיים שעברו מאז שהתחילה השנה השלישית.

 

עובד במשכורת:

כמה זמן עבדתי כמה זמן התראה אני צריך לתת
ששת חודשי עבודה ראשונים יום אחד בשל כל חודש עבודה
חודש שביעי עד סוף שנת העבודה הראשונה ששה ימים, ועוד יומיים וחצי על כל חודש שעבר מרגע התחלת החודש השביעי להעסקה
בתום שנת העבודה הראשונה חודש ימים

למשל: אם עבדתי בשכר שמונה חודשים – ההתראה שאני נדרש לספק היא התראה של אחד עשר יום – ששה ימים (על השישה חודשים הראשונים) בתוספת יומיים וחצי על החודש השביעי ויומיים וחצי על החודש השמיני.

 

המעסיק רשאי (אם ירצה) להחליט שהוא אינו מעוניין בעבודתו של העובד המתפטר מרגע מתן ההודעה עד כניסתה לתוקף. במקרה זה – הוא נדרש לשלם לעובד פיצויים בסכום המשכורת שאליה היה זכאי אם היה עובד את אותה התקופה. אין באפשרות המעסיק לקצר את זמן עבודתו של המתפטר ללא מתן הפיצויים הללו.

 

מה קורה אם אני לא נותן הודעה מראש, ומחליט לעזוב מיידית?

עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות על פי האמור בחוק, ישלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכר שאותו היה מרוויח בעד כל יום של התראה מוקדמת שהוא מחויב אליו בחוק.

כלומר – אי מתן הודעה מהווה מעבר על החוק, המזכה את המעסיק בפיצויים שיכולים להגיע לעיתים למשכורת של חודש שלם, ואינה כדאית בכלל! בנוסף לפיצויים אלו (הקבועים בחוק) המעסיק רשאי לתבוע את העובד שהתפטר ללא התראה, ולקבל ממנו פיצויים על כל נזק שנגרם לו כתוצאה מאי קיום החובה.

 

האם אני זכאי לדמי אבטלה גם אם התפטרתי ולא פוטרתי?

כל אדם המסיים את העסקתו ועומד בתנאים הנקובים לזכאות זכאי לדמי אבטלה. עם זאת, בניגוד לדמי אבטלה לאחר פיטורים (שמגיעים לאדם המפוטר מרגע פיטוריו), דמי אבטלה למתפטרים הם מורכבים יותר, ודורשים שלושה חודשים של התייצבות בלשכת האבטלה על ידי המתפטר בטרם תחילת זכאותו.

 

מהם התנאים לזכאות לדמי אבטלה?

אדם זכאי לדמי אבטלה אם הוא עומד בתנאים הבאים:

א. הוא מבוטח בביטוח לאומי – המעסיק שילם עבורו דמי ביטוח.

ב. גילו בין 20 ל-67 שנים – מלבד מקרים בהם מדובר באדם מתחת לגיל 20 שסיים שירות לאומי או צבאי / קיבל פטור משירות זה.

חריג נוסף לכלל זה הוא אדם מעל גיל 18 אך מתחת לגיל 20 המהווה מפרנס יחיד עבור משפחתו הגרעינית.

ג. הוא השלים תקופת אכשרה – תקופת אכשרה היא התקופה שבה השכיר עבד לפני אבטלתו והמעסיק שלו שילם עבורו ביטוח לאומי. זכאות לדמי אבטלה ניתנת למי שתקופת העסקתו (בכל עבודה, ולא רק זו שהתפטר ממנה) היא לפחות שתיים עשרה חודשים מתוך שמונה עשר החודשים שקדמו לתחילת תקופת אבטלתו.

שירות צבאי או לאומי נחשב כעד שישה חודשי עבודה לצורך חישוב תקופה זו. גם עבודה חלקית נחשבת לחישוב זה, ואפילו יום עבודה אחד בחודש נחשב כחודש עבודה לצורך חישוב התקופה.

התקופה כוללת ימי מחלה, לידה, שמירת הריון, מילואים וכן את ימי הפיצויים של מי שקיבל שכר עבור תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים אך לא נכח במקום העבודה.

ד. הוא הפסיק לעבוד – לא ניתן לקבל דמי אבטלה בעודך עובד בעבודה אחרת, אלא רק בתקופה שבין עבודות.

ה. הוא מתייצב כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה – מי שמבקש דמי אבטלה נדרש להתייצב בלשכת התעסוקה ולהיות מוכן לעבוד בכל עבודה מתאימה שתוצע לו על ידה, בהתאם למצבו הגופני והבריאותי.

עבודה מתאימה מוגדרת כעבודה מסוג דומה לעבודה בה עבד המובטל בשלוש שנים שקדמו לאבטלתו, או עבודה אחרת שתואמת את ההכשרה המקצועית / ההשכלה שלו, בנוסף להגדרות נוספות שנוגעות למיקום העבודה המוצעת והשכר המובטח בה.

 

חריגים לכלל

למרות האמור לעיל, ישנן נסיבות התפטרות מסוימות בהן האדם המתפטר זכאי לדמי אבטלה מהראשון לחודש שבו נרשם כדורש עבודה, ללא תקופת המתנה:

א. התפטרות עקב מצב בריאותי של המתפטר או של בן משפחתו – בן זוג, ילד, הורה או נכד / סב שגרים עם העובד ותלויים בו כלכלית.

ב. הרעה מוחשית בתנאי העבודה של המתפטר – רלוונטי למי שעבד לפחות שנה באותו מקום העבודה. מדובר במי שהתפטר בעקבות שינוי משמעותי לרעה בתנאי העסקתו או ביחסי העבודה במקום עבודתו, שהתלונן בפני מעסיקו על אותה ההרעה ולא קיבל מענה מתאים.

שינוי משמעותי זה יכול שיהיה במקום העבודה, בסדרי העבודה, בתנאי העבודה, אי קיום הוראות של חוקים שנועדו להגן על העובד, אי קיום של הסכמים קיבוציים, פגיעה אישית בעובד, הורדה בדרגה, הפחתת שכר וכד'. גם מצב דברים שהיה קיים ביום תחילת העבודה אך החמיר עם הזמן נחשב לצורך קיום נסיבה זו.

נסיבה זו כוללת בתוכה גם יחס משפיל והטרדה מינית במקום העבודה. עובד שהתריע למעסיקו על התנאים וזכה למענה בדמות תיקון הליקויים לא יהיה זכאי לדמי אבטלה ללא המתנה לפי נסיבה זו.

ג. עובדת לאחר לידה – תהיה זכאית לדמי אבטלה מיידים אם היא נדרשה לעבוד שעות ארוכות ללא אפשרות לקצרן, או גרה במרחק של יותר מ-40 ק"מ ממקום העבודה (או קרוב יותר אך עם תחבורה ציבורית שאינה מתאימה לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות לגיל הרך). אין זכאות לדמי אבטלה במקביל לדמי לידה.

ד. חיילים משוחררים / מסיימי שירות לאומי – שעזבו את העבודה לצורך הכשרה מקצועית.

ה. מי שהיה זכאי לדמי אבטלה אך עבד בעבודת ביניים עד שישה חודשים – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה בתום עבודתו הקודמת אך מצא עבודה חדשה שהוא התפטר ממנה לאחר פחות מחצי שנה.

 

התפטרות מהעבודה יכולה להוכיח את עצמה כמורכבת ולטמון בחובה בירוקרטיה רבה בטרם תוכלו לממש באופן מלא את זכויותיכם. במידה ואתם מרגישים אבודים או חושבים שאתם זכאים לזכויות שאינכם מקבלים ממעסיקכם או מהביטוח הלאומי אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לסיוע והסבר בכל עת.

אתם מוזמנים לפנות אלינו גם להתייעצות בהבנת הליך ההתפטרות אם נותרו לכם עוד שאלות לאחר קריאת מסמך זה. במקרים רבים כל שעומד ביניכם לבין זכויותיכם המלאות הוא הבנה והיכרות עם המערכת, ולכן אל תהססו לפנות.

לכולנו זה קורה – אנחנו עובדים באותו מקום העבודה כבר תקופה, קצרה או ארוכה, ואנחנו מרגישים שזה כבר לא בדיוק המקום בשבילנו, ושהיינו שמחים להתקדם הלאה, ולהמשיך להתפתח ולגדול במקום אחר, מותאם יותר לצרכינו.

שאיפה זו היא שאיפה חשובה, לגיטימית ומוכרת לכולם, שאינה נחשבת כבעייתית או פסולה, כל עוד היא יוצאת לפועל באופן נכון, שפוגע פגיעה מינימלית ככל האפשר במעסיק אותו אנו עוזבים, ושמכבד את כמות השנים והשעות שהושקעו בנו ושאנו השקענו במקום אותו אנו עוזבים. כבוד מינימלי זה, שמגובה בחוק, מחייב אותנו, אלו שעוזבים את המשרה, לתת למעסיק שלנו "הודעה מוקדמת" שתאפשר לו להיערך בהתאם לעזיבתנו ולמצוא לנו מחליף ראוי. המעסיק אינו מחויב לקבל את ההודעה המוקדמת הזאת, ויכול לוותר עלייה, בהתאם לתנאים שיפורטו במאמר זה.

מהי הודעה מוקדמת?

כל עובד שמעוניין לסיים את העסקתו במקום עבודתו נדרש לתת הודעה על רצון זה למעסיק שלו. הודעה זו, שנהוג לכנותה "מכתב התפטרות", נועדה לאפשר למעסיק להיערך בהתאם להפסקת עבודתו של העובד, וחייבת להינתן בכתב תוך התראה מספקת מראש.

מהו אורך ההתראה שאני נדרש לספק?

אורכה של ההתראה המוקדמת קבועה בחוק ומשתנה לפי שני קריטריונים עיקריים – אורך ההעסקה, ומנגנון השכר שנקבע בחוזה ההעסקה, שיכול להיות מנגנון של עבודה "בשכר" – עבודה לפי שכר שעתי, או מנגנון של עבודה ב"משכורת" – עובדה לפי שכר חודשי קבוע מראש.

עובד בשכר:

כמה זמן עבדתיכמה זמן התראה אני צריך לתת
ששת חודשי עבודה ראשוניםיום אחד בשל כל חודש עבודה
חודש שביעי עד סוף שנת העבודה הראשונהששה ימים, ועוד יומיים וחצי על כל חודש שעבר מרגע התחלת החודש השביעי להעסקה
בתום שנת העבודה הראשונהחודש ימים

למשל: אם עבדתי בשכר שמונה חודשים – ההתראה שאני נדרש לספק היא התראה של אחד עשר יום – ששה ימים (על השישה חודשים הראשונים) בתוספת יומיים וחצי על החודש השביעי ויומיים וחצי על החודש השמיני.

עובד במשכורת:

כמה זמן עבדתיכמה זמן התראה אני צריך לתת
שנת עבודה ראשונהיום אחד על כל חודש עבודה
שנת עבודה שנייהארבעה עשר ימים, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השנייה להעסקה
שנת עבודה שלישיתעשרים ואחד יום, ועוד יום אחד על כל שני חודשי עבודה בשנה השלישית
שלוש שנות עבודה ויותרחודש ימים

למשל: אם עבדתי שנתיים וארבעה חודשים – אני נדרש לספק התראה של שישה עשר ימים – ארבע עשרה ימים (על השנה הראשונה) ועוד יום על כל חודשיים שעברו מאז שהתחילה השנה השנייה.

מהו הסטטוס שלי במהלך תקופת ההתראה?

תקופת ההתראה מהווה תקופת עבודה לכל דבר ועניין, שנכללת בתוך חוזה ההעסקה בתנאים המפורטים בו, וכוללת בתוכה את עבודתו הרגילה של העובד, ואת השכר הרגיל אליו הוא זכאי תמורתה.

האם ניתן לוותר על ההודעה המוקדמת / על תקופת ההתראה הזאת?

באופן כללי ניתן להגיד שהזכות לוותר על התראה מוקדמת הינה זכות חד צדדית שקיימת עבור המעסיק, אך לא עבור העובד. עובד ש"מוותר" על הזכות להודעה מוקדמת עובר למעשה על החוק, ומחויב לפצות את המעסיק שלו בפיצויים כספיים בסכום השכר אליו הוא היה זכאי על כלל ימי ההתראה המוקדמת שעלייה הוא "וויתר", בתוספת כל נזק נוסף שהוכח שנגרם למעסיק בשל עזיבתו ללא התראה, כגון אובדן לקוחות, אובדן תפוקה וכד'.

המעסיק, לעומת זאת, רשאי לוותר על ההודעה המוקדמת, עם סייגים מסוימים, ולהחליט שהוא אינו מעוניין להמשיך להעסיק את העובד שהתפטר או פוטר במהלך הזמן שעובר בין הודעתו לבין עזיבתו הרשמית.

זכות זו ניתנת למעסיק על ידי סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת, הקובע את התנאים הבאים:

(א) מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

(ב) מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

כלומר- הוויתור על ההודעה המוקדמת אינו מהווה וויתור על יחסי העובד מעביד בתקופה זו, אלא רק על צידו של העובד בחוזה ההעסקה – התחייבותו להגיע למקום העבודה ולעבוד בו. משמעות סייג זה היא שמעסיק שמחליט לוותר על הודאתו המוקדמת של העובד אינו זכאי להפסיק לשלם לו, ומשלם לו במקום השכר שמגיע לו על תקופה זו שכר אחר, בדמות פיצויים, בגובה זהה.

מתי בכל זאת יכול עובד לוותר על ההודאה המוקדמת למעסיק?

סעיף 10 (א) לחוק הודעה מוקדמת קובע שעובד רשאי לפרוש מעבודתו ללא התרעה מוקדמת בהתקיים נסיבות ייחודיות, כגון הטרדה מינית במקום העבודה, או התעמרות מצד המעסיק. במקרה זה יהווה הוויתור על ההודעה המוקדמת וויתור תקין, שאינו מהווה מעבר על החוק.

בנוסף לכך, ישנם מצבים בהם המעסיק רשאי לוותר על ההודעה המוקדמת אליה הוא נדרש בכדי לפטר את עובדיו, ללא תשלום פיצויים בגין ימי עבודה אלו. מקרים אלו כוללים בתוכם מקרים חריגים, כגון עובדים שפוטרו אחרי בירור משמעתי בפני בית דין למשמעת, או עובדים שפוטרו בנסיבות שאינן מקנות להם פיצויי פיטורים (כגון נסיבות ספציפיות הרשומות בהסכם הקיבוצי שתקף על העובד).

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם התרשמתם שזכויותיכם נפגעו, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
פיטורים בזמן טיפולי פוריות

לא כל המשפחות יכולות להתרחב בפני עצמם, וחלקן נדרשות לעזרה חיצונית בידי גורם רפואי. עזרה זו, הנקראת טיפולי פוריות, מסופקת על ידי רופאים מקצועיים, ודורשת

דילוג לתוכן