סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים

תוכן עניינים

חוק פיצויי פיטורים הוא חוק שמטרתו לאפשר לאדם המפוטר לקבל סכום כסף מסוים בכדי שיוכל לחזור "לעמוד על רגליו" ולחפש עבודה המותאמת לכישוריו ללא דחק כלכלי שיניע אותו לקבל החלטות שאינן מיטיבות עימו ועם המשק ככלל.

חוק זה כולל בתוכו הסדרים רבים באשר לגובה הפיצויים, תנאי הזכאות להם ועוד, כשאחד מהסעיפים בו, סעיף 14, הוא סעיף ייחודי שנכנס לתוקף שונה בשנת 2008, שחשוב מאוד להכיר את תוכנו בכדי להבין את מהות הזכות המוענקת במתכונתה הנוכחית. במאמר זה תוכלו לקרוא את נוסח הסעיף, לבער את משמעותו וגם להבין את המנגנונים הרלוונטיים לחישוב הפיצויים המגיעים לך או אלו שאתה נדרש לשלם לעובדייך לפי סעיף זה.

מהו נוסחו של סעיף 14?

"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר"

מה זה בעצם אומר?

הסעיף מאפשר למעסיק, שיש לעובדיו חוזה קיבוצי או צו הרחבה של שר העבודה רלוונטי אליהם בתחום זה להפריש את פיצויי הפיטורים המגיעים להם לקרן הפנסיה בשיעור של 8.33% משכרו בכל חודש, במקום להפרישו בבת אחת במועד הפיטורים עצמו, עת סיים העובד את עבודתו. מטרת סעיף זה היא להקל על המעסיק, שלא נדרש לפעולה אקטיבית בכדי לשמור על זכויות עובדיו, וכן על העובד, שהזכויות המגיעות לו משולמות לו באופן אוטומטי ואינן דורשות הסתמכות על התנהלותו התקינה של מנהלו לשעבר שזה עתה פיטר אותו.

מהי המשמעות של סעיף זה כיום?

כיום חל סעיף זה על כלל האוכלוסייה במסגרת "צו ההרחבה לביטוח פנסיוני" שהועבר בשנת 2008, למעט מי שיש עבורו הסדר פנסיוני מטיב (עדיף על ההסדר המוצע בצו ההרחבה). כלומר – כיום נדרש כל מעסיק להפריש לקרן הפנסיה של עובדיו אחוזים משכרם בכל חודש במסגרת פיצויי פיטורים, גם אם הוא אינו מעוניין בכך ואין הסדר חוזי ייחודי שאומר לו לעשות כן. על הכספים הללו חל ההסדר המצוי בסעיף 14 באופן אוטומטי, ללא צורך בהתנעה ייחודית.

מי זכאי לפיצויים הללו?

הזכאות לפיצויים מותנית בעבודה של למעלה משנה אצל אותו המעסיק. עובד שפוטר בצמוד לסיום שנת עבודותו הראשונה ייחשב ככזה שסיים את שנת העבודה, וזאת בכדי למנוע פיטורים מוקדמים שמטרתם למנוע מהעובד את זכויותיו כחוק.

הוצאת הפיצויים מקרן הפנסיה דורשת מילוי טפסים על ידי העובד ועל ידי המעסיק, כאשר משרד האוצר ומשרד הרווחה ממליצים שניהם שלא למשוך את הכספים הללו, אלא להשאירם בקרן הפנסיה בכדי שיצברו ריבית ויגדילו משמעותית את הקצבה החודשית של העובד בעת פרישתו.

מה קורה לכספי הפיצויים הללו לאחר סיום העבודה?

בניגוד למקרה שהיה לפני שנת 2008, בו סיום העבודה ללא פיטורים הוביל לכך שהמעסיק לא נדרש לשלם סכום כלשהו עבור פיצויי הפיטורים של העובד, ההסדר החדש דורש מהמעסיקים להפריש לעובד פיצויי פיטורים פרו-אקטיביים גם במקרה בו העובד לא יפוטר, ויסיים את עבודותו בנסיבות אחרות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים (כגון התפטרות, פטירה או אי חידוש חוזה ההעסקה). מצב זה מוביל לכך שכספי הפיצויים אינם חוזרים למעסיק באופן כללי, למעט שני חריגים המצוינים בצו ההרחבה:

1. מקרה בו העובד מבקש למשוך את הכספים בבת אחת לפני מועד פרישתו לגמלאות (שלא עקב נכות או מוות).

2. מקרה בו בית המשפט שלל את זכאות העובד לכספים הללו (כמו למשל במקרים בהם הפיטורים היו תוצאה של עבירה פלילית כגון גניבה, מעילה או אלימות במקום העבודה).

חשוב לשים לב! זכאות לקבלת הכספים במקרים אלו אינה אוטומטית, ודורשת פנייה מהמעסיק לקופת הגמל או קרן הפנסיה תוך ארבעה חודשים מיום סיום העסקה (המועד בו משיכת הכספים נפתחת בפני העובד ללא עילת תביעה נגד הקופה). במקרה בו ארבעת החודשים הללו עברו, יוכל המעסיק לפנות לעובד עצמו ולתבוע ממנו את כספו.

 מה קורה אם המעסיק התחיל להפריש את הפיצויים האלו לקופה זמן מה לאחר תחילת העסקתי?

כל תקופה בה עבד העובד ללא הפרשת פיצויי פיטורים לקרן הפנסיה שלו על ידי המעסיק נחשבת כתקופה עלייה הוא עדיין זכאי לפיצויים אלו. בשל כך, יידרש המעסיק להפריש את הסכום החסר ברגע פיטורו של העובד, כאשר הסכום הקובע לצורך חישוב גובה הפיצויים הנדרשים הוא שכרו האחרון של העובד, ולא השכר שהרוויח בחודשים בהם פיצוי זה לא שולם עבורו (שיכול להיות נמוך יותר או גבוה יותר בהתאם להשתלשלות העניינים בהעסקתו).

אם סיום ההעסקה נעשה בנסיבות שלא מזכות בפיצויים (כגון התפטרות של העובד בנסיבות שלא מזכות בפיצויים, או פיטורים של עובד בשנה הראשונה לעבודתו) המעסיק לא יידרש להשלים את הפיצויים שלא הופרשו, והעובד יידרש לחכות לאירוע מזכה (פרישה, מוות או נכות) בכדי לגשת לכספים או לחכות ארבע חודשים מרגע סיום עבודתו, אז יוכל למשוך את הכספים כל עוד לא נרשמה התנגדות מצד המעסיק לכך שיעשה כן.

מהן ההשלכות למעסיק שלא הפריש את הפיצויים כחוק?

מעסיק שלא שילם לעובד המפוטר את פיצוייו תוך חמישה עשר ימים מהיום בו סוכם שעליו להעבירם (יום הפסקת יחסי העבודה או היום בו סוכם על פי חוזה העבודה – המאוחר מבניהם) חייב על פי חוק לשלם לעובד פיצויי הלנה בסכום 20% מפיצויי הפיטורים להם העובד זכאי על כל חודש שהוא מתעכב בהעברתם. זכות זו היא אוטומטית איננה ניתנת להתנאה בחוזה העבודה.

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שעברתם על אחד מההוראות הרשומות במאמר זה, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל שירות יעיל, אמין ומקצועי.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עוד בנושא
עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי

אדם המפוטר מעבודתו מתחיל ברגע הפיטורים דרך ארוכה ומפחידה, קשה לא רק במישור הפסיכולוגי – ירידה בביטחון העצמי, חוסר וודאות ועוד, אלא גם במישור הכלכלי,

פיצויי פיטורים למתפטר

פיצויי פיטורים הם הסדר שמטרתו לאפשר לאדם שעוזב את מקום עבודתו גב כלכלי לתקופה סוערת זו, בעיקר בכדי לאפשר לו זמן לנוח, להתאקלם למצב החדש

דילוג לתוכן