חייגו עכשיו!

תאונות עבודה

תוכן עניינים

עורך הדין איתי אדרת הינו מומחה לענייני תאונות עבודה, ביטוח לאומי ונזיקין. לעו"ד אדרת ניסיון מקצועי כרשם בכיר בבית הדין לעבודה והוא בעל רקורד של 20 שנות עיסוק בתחום. המשרד דוגל בשירותיות, מקצועיות, יסודיות והוגנות. מעניקים ייעוץ והכוונה מיטביים הנסמכים על ידע נרחב וניסיון רב.

לקבלת יעוץ ראשוני ללא התחייבות – צרו איתנו קשר.

לפניכם המידע המלא אודות תאונות עבודה:

מקומות עבודה אינם המקום הבטוח ביותר בעולם, ותאונות עבודה הן דבר נפוץ שיכול לקרות לכל אחד, ללא תלות במקום העסקתו.

במקרים רבים תאונות אלו הן תאונות קלות וחסרות משמעות, אך ישנם גם מקרים בהם תאונת עבודה יכולה לשנות מן הקצה אל הקצה את חייו של העובד, ולפגוע בכושר עבודתו ויכולתו להשתכר.

במקרים אלו זכאי העובד לפיצויים מהביטוח הלאומי או מחברת הביטוח הפרטי של מעסיקו, שמטרתם לאפשר לו להמשיך לקיים את חייו בתקופה בה הוא אינו מסוגל לעבוד, ובתקווה גם לסייע לו בהליך השיקום הממושך העומד לפניו לפני חזרתו לשגרה ולעבודה.

מהי פגיעה בעבודה?

ישנה הכרה בשלושה סוגים של פגיעות במקום העבודה – תאונות עבודה, מיקרו-טראומה ומחלות מקצוע:

תאונת עבודה

באופן קלאסי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ובעקבות העבודה. עם זאת, הגדרה זו רחבה יותר מן הצפוי, וכוללת בתוכה לא רק תאונות שקרו במקום העבודה עצמו, אלא גם תאונות שאירעו בדרך למקום העבודה, תאונות בדרך חזרה מן העבודה, וכן תאונות שקרו במקום העבודה ולא היו קשורות לעבודה עצמה.

פגיעה שקרתה בדרכו של העובד לעבודה תחשב כתאונת עבודה רק אם מדובר בדרכו הרגילה לעבודה (ללא סטייה משמעותית מהדרך או עצירות ביניים ממושכות, מלבד מקרים מעטים כגון הורדת ילדים בגן) וכן רק אם מדובר בפגיעה שאינה תוצאה של רשלנותו האישית.

עובדים עצמאיים זכאים גם הם לפיצויים על סמך תאונות עבודה, וזאת אם יצליחו להוכיח שהתאונה התרחשה בעת שעסקו במשלח ידם.

מיקרו-טראומה

פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעילות מתמשכת וחזרתית כחלק מהעבודה –  לדוגמה: כאבי גב כרוניים בקרב מי שנדרש לעמוד במשך שעות רבות או להרים משקלים כבדים לצורך עבודתו.

מחלת מקצוע

מחלה בה חלה העובד עקב עבודתו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע רק אם היא רשומה ברשימת מחלות המקצוע שבתקנות הביטוח הלאומי.

לדוגמה: סרטן בקרב מי שנחשף לחומרים מסרטנים במסגרת עבדותו.

מי זכאי לפיצויים על פגיעה בעבודה?

כל אדם שמבוטח בביטוח תאונות עבודה זכאי לפיצויים אם אירעה לו תאונת עבודה. ביטוח תאונות עבודה חל על כלל העובדים בישראל (כולל עובדים זרים) ומוענק כחלק מהשירותים של הביטוח הלאומי.

ביטוח נפגעי העבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה על אובדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה, וזאת בתנאי שהפגיעה גרמה לכך שהם אינם כשירים לעבוד. זכאותו של עובד עצמאי בעל חוב בדמי הביטוח הלאומי עשויה להיפגע, וייתכן כי יהיה זכאי לגמלה מופחתת או לא זכאי לגמלה כלל.

זאת בניגוד לעובדים שכירים, שהאחריות על תשלום דמי הביטוח עבורם מוטלת על המעסיק, וזכויותיהם לא נפגעות גם אם קיים פיגור בתשלום דמי הביטוח. גם מתנדב שנפגע במקום התנדבותו עקב פעולת ההתנדבות זכאי לגמלת נפגעי עבודה.

מהם הפיצויים הללו? סוגי הגמלאות בביטוח נפגעי עבודה:

הגמלאות להם אדם זכאי עקב פגיעה בעבודה מתחלקות לארבעה סוגים, וזאת בהתאם לרמת הפגיעה בכושר העבודה של הנפגע:

טיפול רפואי

מבוטח בביטוח הלאומי שעומד בהגדרה שהוצגה לעיל לנפגע עבודה זכאי לטיפול רפואי חינם, הכולל שיקום ודמי נסיעה למקום הטיפול, על חשבון הביטוח הלאומי.

דמי הטיפול כוללים כל דבר הנדרש לריפוי, החלמה ושיקום, וכוללים בין השאר גם את דמי החזקתם של מכשירים אורתופדיים שונים, אשפוז רפואי, תרופות, טיפולי שיניים וצילומים. הטיפול הרפואי יינתן בקופת החולים של המבוטח, ולא יינתן כיסוי על רפואה פרטית.

דמי פגיעה

דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה. דמי הפגיעה נועדו לפצות על אובדן השכר / הכנסה של הנפגע, ומשולמים בעד פרק הזמן בו הנפגע לא עבד ונזקק לטיפול רפואי.

הזמן המירבי בו ניתנים תשלומים אלו הוא שלושה עשר שבועות, שנספרים מהיום למחרת יום הפגיעה. שני הימים הראשונים משולמים רק למי שאורך התקופה בה לא יכול היה לעבוד עולה על שנים עשר יום.

עצמאים לא זכאים לתשלום עבור שנים עשר הימים הראשונים מרגע הפגיעה, ומקבלים את הקצבה החל מהיום השלושה עשר לפגיעתם.

מי זכאי לדמי פגיעה?

  • מי שהמציא תעודה רפואית מהרופא המטפל או ממרפאה, שבה צוין אורך הזמן בו הוא אינו מסוגל לעבוד.
  • מי שלא עבד בתקופה האמורה.

מי לא זכאי לדמי פגיעה?

  • מי שעבד בתקופה בה הוגדר כלא כשיר.
  • אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק נוער.
  • עובד זר ששוהה בארץ בניגוד לחוק.

מהו שיעורם של דמי הפגיעה?

דמי הפגיעה שמגיעים לעובד על כל יום בו הוא אינו כשיר לעבוד הם בגובה 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של הנפגע בשלושה חודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, המחולקים לתשעים. מקסימום דמי הפגיעה ליום הם 1,114.38 שקל נכון לשנת 2020. דמי הפגיעה חייבים במס, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

מי שצמצם את שעות עבודתו בשל הפגיעה בעבודה יהיה זכאי לדמי פגיעה מופחתים, וזאת בהתאם להנחיות הרופא המטפל. דמי הפגיעה המצומצמים יהיו בשיעור השלמה לשכר של שמונה שעות עבודה. כלומר – אם הרופא כתב שמותר לי לעבוד שלוש שעות ביום, אני אהיה זכאי להשלמת שכר עבור חמש שעות לכל יום עבודה שעבדתי.

זכאות לדמי פגיעה אינה אוטומטית, וכרוכה במילוי טופס באתר הביטוח הלאומי. אפשר להגיש את הטפסים תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.

גמלת נכות מעבודה

מי שפגיעת העבודה הותירה אותו נכה עבודה זכאי לגמלה זו. נכות עבודה מוגדרת כפגיעה בכושר עבודתו של הנפגע, שמובילה לכך שהוא אינו מסוגל לעשות עבודה שבני גילו ומינו מסוגלים לה. יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. הגשה מאוחרת עלולה לפגוע באופן חלקי או מלא בזכאותו של הנפגע. מי שרוצה להיות מוכר כנכה עבודה צריך לעבור וועדה רפואית בביטוח הלאומי, בה נקבע אם נכותו היא תוצר של פגיעת העבודה. בוועדה זו נקבעת גם דרגת הנכות של הנפגע, שמשפיעה על גובה הגמלה לה הוא זכאי. מי שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה (גם אם היא אפסית) אינו זכאי לדמי פגיעה.

גובה גמלת נכות קבועה (נכות לכל החיים):

100% נכות – קצבה חודשית בגובה 75% משכרו בשלושת החודשים לפני הפגיעה חלקי שלוש (עד תקרה של 33,431 שקלים לחודש).

20-99% נכות – קצבה חודשית בגובה אחוז נכותו מתוך הקצבה לה היה זכאי לו הייתה נכותו מוגדרת כ100% נכות. כלומר- מי שאחוז נכותו נקבע כ50% זכאי למחצית הקצבה המלאה לה היה זכאי לו נקבעה נכותו כ100%.

9-20% נכות – מענק חד-פעמי בסכום הקצבה החודשית המלאה לה היה זכאי, כפול 43.

גובה גמלת נכות זמנית (נכות לא יציבה שייתכן ותשתפר/תחמיר):

5-19% נכות זמנית – קצבה חודשית בשיעור אחוז נכותו מסכום הקצבה המלאה.

מי שגילו נמוך מ-21 זכאי לקצבה מוגדלת, שמשולמת כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע. הגדלה זו רלוונטית גם עבור מענק חד פעמי.

שיקום מקצועי

נכי עבודה זכאים (בנוסף לגמלאות שמשולמות להם) גם לשיקום מקצועי, שמטרתו לסייע להם להשתלב בעבודה המותאמת ליכולותיהם לאחר הפגיעה.

לסיכום, ניתן לראות שמדינת ישראל לא מותירה את נפגעי העבודה להתמודד לבד עם מצוקתם, ועושה ככל האפשר לסייע להם בהליך שיקומם / בהמשך חייהם לאחר הפגיעה.

עם זאת, הליך קבלת זכויותיך יכול להיות הליך מורכב, שמומלץ להיוועץ במהלכו עם עורך דין מומחה בתחום. אם יש לכם כל שאלה או בקשה, אתם מומלצים לפנות אלינו, ונעזור לכם במהרה ובמקצועיות.

הביטוח הלאומי דואג לנפגעי תאונות עבודה ומשלם להם פיצויים (במקרה שמדובר בפגיעה זמנית קצרה) או תגמולים (במקרה שמדובר בנכות ארוכת טווח / בעלת טווח בינוני) על פגיעתם, שמטרתם לשפות את אותם העובדים על אובדן כושר ההשתכרות שלהם, ולוודא שהם אינם נשארים לבד עם פגיעתם ללא אפשרות לפרנס את עצמם ואת משפחתם.

עם זאת, לא כל תאונה שמתרחשת לאדם עובד יכולה להיחשב כ"תאונת עבודה" המזכה בפיצויים ותגמולים אלו, אלא רק תאונות שעומדות בקריטריונים המוגדרים בחוק, הכוללים בתוכם תאונות שמתרחשות בזמן העבודה ותאונות שהתרחשו עקב העבודה, כשבכל אלו נדרש קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק שנגרם לעובד ופגע ביכולות שלו לשוב לעבודה (גם אם באופן זמני) במאמר זה תוכלו לקרוא על הקשר הסיבתי הנדרש, והדרכים שניתן להוכיחו.

מהי תאונת עבודה?

באופן כללי תאונות עבודה הן תאונות שפוגעות בעובד ומתרחשות תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הגדרה זו כוללת בתוכה כמובן "תאונות עבודה" כמו נפילה במהלך העבודה, פגיעה מרכיב מכני ודומיהם אך גם "מחלות מקצוע", שהן מחלות שנקבעו כמחלות מקצוע בתקנות שר העבודה, שהעובד חלה בהן עקב עבודתו.

לא רק עובדים שכירים זכאים לפיצויים / גמלאות על פגיעה במקום העבודה, אלא גם עובדים עצמאיים שנפגעו עקב עיסוקם במשלח ידם, בכפוף לאותם תנאים של קשר סיבתי שיוצגו במאמר זה. 

מהם הקשרים הסיבתיים הנדרשים בתאונות עבודה?

תאונות עבודה / מחלות מקצוע דורשות קשר סיבתי כפול בכדי לזכות את העובד הנפגע בפיצויים – קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה, וקשר סיבתי בין הפגיעה לנזק שנוצר. אי קיום אחד התנאים הללו הופך את הפגיעה שהתרחשה לכזאת שאינה נכללת תחת ההגדרה של "תאונות עבודה", ואינה מזכה בפיצויים.

מהו קשר סיבתי?

קשר סיבתי הוא מונח משפטי הנפוץ במגוון תחומים, שמתאר "סיבה בלעדיה אין" להתרחשותו של מאורע מסוים שהוא נשוא המחלוקת בין הצדדים. משמעות קביעה זו היא שבשביל שיקבע שמתקיים קשר סיבתי בין אירוע מסוים לאירוע אחר צריך להוכיח שהאירוע הקודם מבניהם הוא סיבה שבלי התקיימותה לא היה מתקיים גם המאורע המאוחר יותר – כלומר שהאירוע השני / התוצאה לא היו מתרחשים לולא התרחשותו.

דוגמא לקשר סיבתי מסוג זה היא נזק שנוצר מתאונת מכוניות. במקרה זה נדרש להוכיח שאילולא ההתנגשות בין המכונית האחת למכונית השנייה, לא היה נוצר נזק למכונית השנייה, והיא הייתה נותרת שלמה ותקינה. רק במקרה בו יוכח נתון זה יהיה בעליה של המכונית השנייה זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם למכוניתו במהלך התאונה.

קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה

הקשר הסיבתי הראשון הנדרש להוכחה הוא קשר בין העבודה לפגיעה – כלומר – להוכיח שהעבודה היא זו שגרמה לפגיעה, ולא דבר אחר.

חוק הביטוח הלאומי מציג מספר מצבים שמקיימים חזקת קשר סיבתי עבורם למרות שבאופן עקרוני הם אינם מהווים חלק מה"עבודה" של העובד כפי שאנו מדמיינים אותה, כשהמשמעות של חזקה זו היא שאירועים מסוג זה נחשבים בתוך גדר תחום העבודה.

חזקת תאונות עבודה חלה על כל אחד מהאירועים הבאים

1. תאונה שקרתה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו

2. תאונה שקרתה תוך כדי עבודתו של העובד, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.

3. תאונה שקרתה תוך כדי עבודתו של העובד עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.

4. תאונה שקרתה לעובד בהפסקה שנקבעה על ידי המעביד ושאינה עולה שלוש שעות, במקום בו העובד או העובדים במקום עבודתו סועדים, או בדרך הלוך / חזור ממקום זה.

5. תאונה שקרתה במקום בו העובד מקבל את שכרו או בדרך הלוך / חזור ממקום זה.

6. תאונה שקרתה לעובד תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים ועקב מילוי תפקיד זה או בדרך הלוך / חזור מעבודה זו, כל עוד לא חלה בדרך הפסקה או סטיה של ממש.

תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה כפי שהם מוצגים בחזקות אלו לא תחשב כתאונת עבודה אם הייתה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת מ/אל מקום העבודה, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הקשורה לעבודתו של העובד או חובותיו כלפי מעסיקו. עצירה בבית קפה בדרך חזרה מהעבודה יכולה, למשל, להיות סטייה מהותית מדרכו של העובד, שכל תאונה שתתרחש בה לא תחשב כתאונת עבודה.

בנוסף לכך, כל תאונה שקורת תחת הנסיבות האלו שניתן לייחסה לרשלנותו של העובד אינה נחשבת כתאונת עבודה, וזאת כל עוד היא אינה גורמת לפגיעה שיוצרת אי כשרות לעבודה למשך ארבע שבועות ויותר.

קשר סיבתי בין הפגיעה לנזק עליו מבקש הנפגע פיצויים

כל נזק שנוצר עקב תאונת עבודה נדרש להיות גם הוא תוצר ישיר של התאונה, ולא פגיעה שנוצרה בעקבות אירוע אחר. קשר סיבתי זה נבדק בדרך כלל בוועדה לקביעת נכות מעבודה / פגיעה מעבודה, בה בודק רופא מוסמך את העובד וקובע אם אכן מדובר בפגיעה שהיא תוצר של אירוע התאונה. פגיעות כאלו יכולות להיות מגוונות. הוכרה למשל בעבר גם פגיעה בגבו של העובד שנוצרה כתופעת לוואי של פגיעה בברך שגרמה לו ללכת באופן עקום, וזאת בשל הקשר הסיבתי הישיר המחבר בין הכאבים לבין התאונה.

כפי ששמתם לב, קשר סיבתי הוא עניין פחות מורכב מהנדמה. עם זאת, אנו עדיין ממליצים לכל מי שנפגע בתאונת עבודה להתייעץ עם עורך דין / מומחה בתחום ולוודא שהוא אכן עומד בדרישות להגדרה זו. אתם מוזמנים תמיד לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
קשר סיבתי בתאונות עבודה

הביטוח הלאומי דואג לנפגעי תאונות עבודה ומשלם להם פיצויים (במקרה שמדובר בפגיעה זמנית קצרה) או תגמולים (במקרה שמדובר בנכות ארוכת טווח / בעלת טווח בינוני)

הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

מקום העבודה יכול להיות מרחב רווי לחצים עבור העובדים והמנהלים בו, שמקדישים את מיטב זמנם, מאמצם ותשומת ליבם לעבודתם ולהצלחתו של המקום בו הם בחרו

דילוג לתוכן