כמו שכל אדם שאי פעם נדרש לנהל ממשקים מול הביטוח הלאומי יודע, הליך מיצוי הזכויות של נפגעי עבודה ופונים אחרים למוסד הוא ארוך, ודורש הגשת מסמכים רבים, בדיקות רפואיות רבות ועמידה בוועדות רפואיות, שנקבעות לעיתים גם שבועות לאחר הגשת הבקשה להופיע מולן.
בשל כך, ומתוך ההבנה שהעולם לא מחכה לאף אחד בזמן שהליכים אלו מבוררים, ישנן קצבאות רבות של הביטוח הלאומי שמשולמות באופן רטרואקטיבי (למפרע) על התקופה שבין רגע התרחשותו של המועד המזכה (במקרה שלנו – תאונת העבודה) עד לרגע אישורה של הוועדה הסופית הקובעת בעניין אחוזי הנכות וגובה הקצבה המגיעים לנפגע. במאמר זה תוכלו לקרוא על הליך רטרואקטיבי זה, על תנאי הזכאות לו, ועל הדרך בה ממשים זכות זו.
מיהו נפגע עבודה?
נפגע עבודה הוא אדם שעבר "תאונת עבודה", מיקרו טראומה או חלה במחלת מקצוע במהלך עבודתו או בעקבותיה, שלא בשל התרשלות אישית שלו או בתוך נסיבות שמהוות "חריגה משמעותית" מגדר עבודותו.
נפגעי עבודה זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי על פגיעתם, כאשר גובה הפיצוי נקבע לפי רמת הפגיעה אותה ספגו, שיכולה שתהיה פגיעה זמנית המזכה בפיצויים חד פעמיים או בגמלה על התקופה בה הפציעה עודנה רלוונטית, או פגיעה קבועה, שמזכה את הנפגע בגמלה ארוכת טווח המחושבת לפי אחוזים מהשכר שהרוויח בעת הפגיעה (שנחשב כאינדיקציה ליכולת השתכרותו) בהתאם לאובדן בכושר השתכרות זה בעקבות הפגיעה.
מהו ההליך להכרה בהיותי נפגע עבודה? עד מתי ניתן להגיש את הטפסים?
מי שנפגע במהלך עבודתו נדרש למלא שני טפסים המהווים שתי תביעות נפרדות:
האחת, תביעה לקבלת דמי פגיעה, המזכה את הנפגע ב"דמי פגיעה" בגובה כל יום שלא היה מסוגל לעבוד בעבודתו בתשעים הימים שלאחר הפגיעה, ויכולה להיות מוגשת בשנים עשר החודשים ממועד התרחשות הפגיעה. השנייה, תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה, שדורשת מילוי של "טופס תביעה לקצבת נכות מעבודה" הכולל בתוכו פרטים על התרחשות הפגיעה, אופייה ונתונים דומים (בצירוף מסמכים רפואיים), ונדרשת גם היא להיות מוגשת עד שנים עשר חודשים ממועד קבלת תביעת דמי הפגיעה, והתקבעות הנכות ככזו שאינה זמנית.
לאחר הגשת טפסים אלו נדרש נפגע העבודה להתייצב לבדיקה על ידי וועדה רפואית, הכוללת בתוכה רופא מומחה לתאונות עבודה, שקובעת הן את דרגת נכותו ואת גובה הקצבה שמגיעה לו בהתאם, והן את קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה שהתרחשה לאירוע שאירע במקום העבודה.
כמה זמן הליך זה אורך בפועל?
מכיוון שההליך כולל בתוכו מספר גורמים ותקשורת "הלוך ושוב" בין הביטוח הלאומי לנפגע העבודה, ייתכן שייקח די הרבה זמן עד לקבלת התשובה והזכאות לקצבה. לוועדה הרפואית, למשל, יש זכות להחזיר תשובה עד חודש מהרגע בו התכנסה לדון בענייניו של נפגע העבודה, כאשר שלב זה הוא רק חלק מההליכים שנפגע העבודה נדרש לעבור בכדי שתקבע זכאותו.
מה קורה לכל הכסף שיכולתי לקבל מהביטוח הלאומי במהלך תהליך זה?
מכיוון שהביטוח הלאומי מודע לכך שנפגעי העבודה תלויים בקצבת הנכות אליה הם זכאים, ונדרשים לה בכדי לשלם בין השאר גם על הוצאותיהם הרפואיות והשותפות, ישנו מנהג (המוסדר בחוק) של תשלום רטרואקטיבי על תקופת ההמתנה לתשובותיה של הוועדה ולהתייחסותו של הביטוח הלאומי, כך שבפועל זכאי העובד הנפגע לגמלה בגין פגיעה בעבודה מרגע התרחשות הפגיעה.
זכאות זו אינה מותנית בהגשת תביעה ברגע הפגיעה, ויכולה לחול גם על מי שהתמהמה בהגשתה.
מהי כמות הזמן עלייה אני זכאי לקבל תשלום רטרואקטיבי?
מכיוון שהביטוח הלאומי מקציב שנים עשר חודשים להגשתה של התביעה מרגע הפגיעה, אך מקבל גם בקשות שהוגשו לאחר מכן, לא יהיה תשלום רטרואקטיבי על תקופה שעולה על שנים עשר חודשים ממועד הגשת התביעה.
מהו מועד היווצרות עילת התביעה (שממנו יש רק שנים עשר חודשים של זכאות)?
שאלה זו עלתה בפסיקת בית הדין לענייני עבודה, וזאת בשל העובדה שלצורך קבלתה של גמלת נכות מעבודה צריך למעשה להגיש שתי תביעות נפרדות – אחת להכרה בתאונת העבודה שהתרחשה (שמזכה בתשלום של דמי פגיעה לתשעים הימים שלאחריה) והשנייה לקביעת דרגת נכות מעבודה (שמזכה בגמלת הנכות מעבודה).
בית הדין קבע בעניין זה שהמועד הרלוונטי ממנו סופרים את שנים עשר החודשים במהלכם נדרש להגיש את תביעת הנכות מעבודה הוא מועד קבלת התביעה לדמי פגיעה על יד המוסד לביטוח הלאומי.
משמעות קביעה זו היא שמי שהגיש את תביעתו לקצבת נכות מעבודה בשנים עשר החודשים ממועד קבלת התביעה לדמי פגיעה יהיה זכאי לקבל באופן רטרואקטיבי את כלל התשלומים החודשיים אליהם היה זכאי בחודשים שעברו ממועד הפגיעה.
מה עליי לעשות אם הביטוח הלאומי אינו מספק לי את זכויותיי כחוק?
המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד גדול, שאחראי על תשלומן של קצבאות רבות לכמות גדולה ומגוונת של אוכלוסיות. נתונים אלו מביאים לכך שהליך הגשת התביעה, הליך ההגעה לוועדה ועוד הליכים אחרים עלולים להיות מסורבלים ולהוביל לנפילתם של אנשים מסוימים "בין הכיסאות".
בשל כך, חשוב לדעת את הזכויות המגיעות לכם ולוודא שהן אכן ממומשות, ולהצטייד בעורך דין מקצועי בתחום במקרה בו אתם מתרשמים שאתם אינם מקבלים את המגיע לכם. כל חריגה מהזכויות המגיעות לפונה לביטוח הלאומי מהווה (עבור הביטוח הלאומי) עבירה על החוק, עלייה ניתן להגיש תביעה בבית הדין לענייני עבודה לצורך מיצוי זכויותיכם.
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם או מי מיקיריכם נפגעתם בעבודה והוכרתם כנפגעי עבודה / הינכם מעוניינים להיות מוכרים כנפגעי עבודה, אתם מוזמנים לפנות אלינו, ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי
