פתחת עסק? מברוק! שינוי שכזה מהווה התחלה של תקופה אחרת ומיוחדת בחיים, מלאה בעצמאות, ריגושים והגשמת חלומות.
עם זאת, רגע מרגש זה יכול בקלות להביא עימו מורכבויות רבות שנובעות מהאחריות החדשה שנופלת בחיקך. חלק ניכר מכאבי הראש של בעלי עסקים קשורים לספקים, לקוחות ופרסום העסק, אך חלק נוסף מאותם כאבי הראש יכול לנבוע מהכניסה לעולם המעסיקים, שגוררת איתה חובות משמעותיים, שחשוב להקפיד לקיימם כאשר מחפשים, מכשירים ומעסיקים עובדים.
כלל החובות הללו נכנסים תחת קטגוריית דיני העבודה, שכוללים בתוכם פירוט מעמיק של זכויותיהם וחובותיהם של עובדים ומעסיקים. חלק מאותם דיני העבודה, בהם יעסוק מאמר זה, נועדו להסדיר את תנאי העסקתם של עובדים בעלי "סטטוס" מיוחד, שמייצר עבורם צרכים מיוחדים וזכויות מיוחדות, העובדים הזרים.
עובדים זרים – הגדרה
עובדים זרים מוגדרים בחוק כמהגרי עבודה – אנשים שעוברים למדינת ישראלעל מנת למצוא בה פרנסה, שמעמדם אינו של אזרח או תושב.עובדים מסוג זה יכולים להיות מועסקים בכל תחום, כאשר התחומים הנפוצים (בישראל) הם תחומי הסיעוד, הבנייה והחקלאות. בשל מעמדם הייחודי של עובדים אלו (שעזבו את ביתם ואינם מתגוררים על פי רוב במדינת ישראל בעת תחילת העסקתם) ישנם מספר חוקי עבודה ייחודיים להם.
היטלים
מעסיקיהם של עובדים זרים (מסתננים וחוקיים) מחויבים לשלם לרשות המיסים היטל על העסקת העובדים (מלבד מספר מקצועות פטורים – חקלאות, סיעוד בבית המטופל, עיתונאים ועובדים ממדינות שכנות שחוזרים לביתם בסוף יום העבודה). היטל זה הוא בגובה עשרים אחוזים מהמשכורת שמשולמת לעובד הזר, או חמישה עשר אחוזים משכרו אם מדובר בעובד זר שמעוסק בענף המסעדות האתניות (מסעדות אסיאתיות למשל), ענף התעשייה או ענף הבניין.
תשלום ההיטל נעשה בצמוד לתשלום מס ההכנסה עבור העובד, ואי תשלום ההיטל או ניכוי סכום ההיטל משכרו של העובד הם אסורים ונחשבים כעבירות מס / הלנת שכר. מטרת ההיטל היא לייצר תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים, וזאת בכדי לעודד תעסוקת עובדים בתוך הארץ.
מגורים הולמים
בנוסף להיטל זה, מעסיקיהם של עובדים זרים מחויבים לדאוג עבורם למגורים הולמים העומדים בתנאים מינימליים של מרחב מחייה, מוצרי מגורים בסיסיים (כגון מיטה, ארון ומקרר), תאורה, אמצעי בטיחות ושירותים ומקלחת במרחק סביר ממקום הלינה.
סכום ההוצאה לצורך הבטחת מגורים אלו יכול להיות מנוכה משכרו של העובד עד גבול מסוים התלוי באזור המגורים, וניכוי זה יכול לכלול בתוכו גם תשלומים על מים, ארנונה וחשמל. עם זאת, יש לשים לב שהרף העליון שקבוע בחוק הוא נמוך ביותר (עד 482 שקל לעובד שגר בתל אביב, העיר היקרה ביותר ברשימה) ולכן האחריות על רוב עלות המגורים היא בידי המעסיק.
הגדרת המגורים ההולמים יכולה לכלול בתוכה גם מגורים בביתו של המעסיק (למשל במקרה של עובד זר שעובד בסיעוד, וגר עם האדם המבוגר בו הוא מטפל), כל עוד המגורים עצמם עומדים בתנאים המינימליים שצוינו (ללא הכרח לכך שיסופק לעובד הזר חדר משלו, למרות שדבר זה מומלץ בכדי לאפשר לו תנאי מחייה הוגנים ופרטיות מינימלית).
תנאי הסף למגורים הולמים:
- שטח לינה של 4 מ"ר לפחות
- כלי מיטה
- ארון בגדים, או תא נפרד בארון בגדים, עם מנגנון נעילה
- הסקה חשמלית ואוורור
- כלי אוכל
- מקרר
- שירותים ומקלחת, במרחק סביר, עם גישה נוחה ומהירה
- מכונת כביסה במבנה
- תאורה חשמלית נאותה
- אמצעי כיבוי שריפות
הסכום שמותר לנכות משכרו של העובד בכדי לחסות את הוצאות מגוריו (בהינתן שהמגורים אינם בבעלות המעסיק):
| אזור מגורים | סכום חודשי (מעודכן לשנת 2020) |
| ירושלים | 423.91 |
| תל אביב | 482.02 |
| חיפה /מרכז | 321.37 |
| דרום | 285.69 |
| צפון | 262.87 |
תנאי העסקה וחובת ביטוח בריאות
בניגוד למה שמקובל לחשוב, תנאי העסקתם של עובדים זרים זהים לתנאי העסקתם של עובדים ישראלים, וכוללים בתוכם זכאות לשכר מינימום, ימי חופשה, ימי מחלה, שעות נוספות, ימי מנוחה שבועיים, ביטוח בריאות ועוד. עם זאת, בניגוד לעובד הישראלי הרגיל (שביטוח הבריאות שלו נעשה דרך קופת החולים בסבסוד המדינה) ביטוח הבריאות לעובד הזר הוא ביטוח בריאות פרטי, על חשבון המעסיק.
שוני נוסף בתנאים הסוציאליים של העובדים זרים הוא מבנה הביטוח הפנסיוני שלהם, שמופרש לא לקרן פנסיה (שניתן לפדותה בעת הגעה לגיל פרישה) אלא לקרן מיוחדת, שניתן לפדותה בעת עזיבת הארץ וחזרה לארץ המקור. מעסיק של עובד זר "מסתנן" (שנכנס לישראל שלא כחוק ושוהה בה על סמך אשרה זמנית) מחויב להפריש שישה עשר אחוזים משכר העובד לפיקדון חודשי, שמשתחרר עבור העובד בעת עזיבתו את הארץ.
הפרשות אלו נעשות על חשבון המעסיק בלבד, ומחליפות את הסכום אותו הוא מחויב לשלם עבור העובד לקרן "פנסיה" ופיצויי פיטורים. הפרשה זו נועדה לתמרץ את העובד המסתנן לעזוב את הארץ במועד שנקבע עבורו, וכל עיכוב במועד העזיבה גורר עימו ניכוי מפיקדון זה.
השלכות
מעבר על חובות אלו כלפי העובד הזר יכול לגרור עמו קנסות כבדים ואף עונשי מאסר (במקרה של הפרות חמורות). אי ביטוח העובד, למשל, יכול לגרור אתו קנס של 104,400 שקלים, או מאסר של שנה.
כפי שראיתם במאמר לפניכם, ישנם אוכלוסיות ייחודיות שתנאי העסקתם אינם שגרתיים ודורשים היכרות עם חוקי העבודה הרלוונטיים לעניינם.
אם יש במניין עובדיכם עובדים זרים, או עובדים ייחודיים מסוג אחר שאינו מצוין במאמר זה אנו ממליצים לכם בחום לקרוא את החוקים הרלוונטיים ולוודא שאתם עומדים בכל מחויבויותיכם החוקיות.
אם לאחר קריאה זו נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שעברתם על אחת מהוראות החוק המוצגות, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר, ואנו נסייע לכם ביעילות ובמקצועיות בכל דרך.
