כאשר אנו חושבים על תביעות פיצויים בנזיקין, אנו נוטים לחשוב על נזקים ממשיים כגון פציעות, אובדן כושר עבודה ודומיהם, בהם חישוב הפיצוי הוא פשוט יחסית, ונדרש רק להגדיר את הנזק הכלכלי שנעשה לאדם בדמות השכר שיפסיד או המשכורת שלא שולמה לו.
עם זאת, ולמרות הקושי בחישוב פיצויים "נפשיים" או "לא כלכליים", ישנה הכרה גוברת במשפט הישראלי גם בפגיעות שנעשו לאדם שפצעו את נפשו, כגון אפליה, התעמרות ואווירת עבודה בעייתית שגרמו לו לעוגמת נפש. פיצויים אלו נתבעים (כמו כל שאר הפיצויים בעולם התעסוקה) בבית הדין לענייני עבודה, שדן בעובדות המקרה וקובע את זכאותו של העובד או המעסיק שנפגעו. במאמר זה תוכלו לקרוא את ההגדרה למושג "עוגמת נפש", ההתנהגויות שמייצרות זכאות לפיצוי בגין פגיעה זו, וגם כמובן גובה הפיצוי אליו ניתן לצפות.
מהי "עוגמת נפש"?
"עוגמת נפש" בעולם המשפטי מתארת נזק שנגרם לאדם, שאינו נזק ממוני. נזק זה יכול לכלול בתוכו חוסר שביעות רצון חריגה ממוצר שנרכש, פגיעה נפשית ממסכת התעמרויות מצד המעסיק, אפליה במקום העבודה ועוד. תביעה בגין עוגמת נפש נבחנית בכל מקרה לגופו, כאשר ביהמ"ש מסתכל על עובדות המקרה וקובע אם אכן מדובר ב"עוגמת נפש", או אם מדובר בהתנהגות שהיא אומנם פוגענית, אך לא ברמה המצדיקה פיצוי.
מהן התנהגויות שיכולות להיחשב ככאלו שגרמו לעוגמת נפש?
מכיוון שמדובר בתחושה סובייקטיבית, הרגישה במיוחד לנסיבות המקרה, ישנן התנהגויות רבות שיכולות לעמוד ברף הנדרש בכדי להיחשב כיוצרות עוגמת נפש ברמה המצדיקה פיצוי. עם זאת, עילה זו לרוב אינה מוגשת כעילה יחידה, אלא כעילה משנית לצד פגיעה יותר משמעותית בזכויות העובד, המוסדרת בחוק.
למרות קביעה זו, ניתן להכליל את התביעות שהתקבלו על ידי בית הדין באופן רחב יחסית, ולהצביע על כמה קטגוריות של תביעות שהתקבלו בעבר:
תביעות על סמך חוסר תום לב
מקרים בהם המעסיק מתנהל באופן מפלה בין עובדים, השפיל אותם או התייחס אליהם באופן לא שוויוני, עד כדי שימוש לרעה בכוחו על העובד, יחשבו ככאלו בהם יהיה אפשר לפסוק פיצויים לעובד גם על סמך עוגמת נפש. מקרים אלו יהיו בדרך כלל מאוד קיצוניים, ויכללו עובדים שבמשך שנים רבות לא קודמו בעבודתם בשל מאפייניהם האישיים, עובדים שחוו ענישה לא פרופורציונלית ממעסיק ש"סימן" אותם והתעלל בהם שיטתית בעקבות התנהגות שולית יחסית מצידם ועוד.
חשוב לציין! בית הדין לעבודה סוקר את כלל עובדות המקרה, ומתייחס בין השאר גם להשתלשלות היחסים בין המעסיק לבין העובד. בשל כך, עובד שהתנהל גם הוא בחוסר תום לב לרוב לא יזכה לפיצויים, אלא אם חוסר תום ליבו הוא מינורי, או התנהלותו של המעסיק היא יוצאת דופן ובעייתית ביותר (אף יותר מהרף הגבוה גם כך שנקבע עבור עילה זו).
דוגמא יפה לפסיקה שכזו – אישה שעבדה באותו המקום במשך ארבעים שנה, ו"ייובשה" בשנת עבודתה האחרונה בכך שהמעסיק הפסיק לתת לה משימות, התעקש שתמשיך להגיע לעבודה וניסה בעצם לעודד אותה להתפטר ללא שיצטרך לפטרה בעצמו ולשלם לה פיצויי פיטורים.
תביעות על פיטורים לא חוקיים
תחום נוסף בו יש נטייה להכיר בעוגמת הנפש של העובד (לשעבר) הוא תחום הפיטורים הלא חוקיים – מקרים בהם המעסיק פיטר את העובד בניגוד לקביעה חקיקתית ברורה האוסרת על פיטורו (כמו למשל עובדות בחופשת היריון, עובדים שעוברים טיפולי פוריות ודומיהם) במקרה זה יכיר בית המשפט בעוגמת הנפש מתוך הבנה שפיטורים יכולים לייצר עבור האדם נזק נפשי מהותי, שמשנה את תפיסתו העצמית ופוגע בפרנסתו עד כדי יצירת חוסר וודאות כלכלית. בדרך כלל ההכרה בעוגמת נפש במקרים אלו תהיה רק אם נסיבות אי החוקיות של הפיטורים הן מובהקות, ולא משתמעות לשני פנים עד כדי יצירת פגיעה נלווית.
דוגמא יפה לפסיקה שכזו מצויה בארכיון בית המשפט – פסק דין בו מורה שעבדה במתנ"ס פוטרה לאחר 15 שנות עבודה חסרות דופי באותו המקום בשל כך שהתווכחה עם מנהל המתנ"ס וסירבה להתנצל בפניו כשהתבקשה לעשות כן. בית המשפט פסק לעובדת פיצוי של חמישים אלף שקלים (פיצוי הגבוה משמעותית מהסכום אותו ביקשה) והדגיש כסיבה מרכזית למתן הפיצוי את שנותיה הארוכות במקום העבודה, שעברו עלייה ללא רשימתה של הערת משמעת או תלונה כנגדה.
נסיבות נוספות
מקרים נוספים בהם הייתה פגיעה בזכות חוקית של העובד (כמו למשל הזכות לימי מנוחה או שכר מינימום כקבוע בחוק), שלוותה באופן מופגן גם בפגיעה בכבודו או באורחות חייו.
מהו סכום הפיצוי על עוגמת נפש?
כפי שעובדות כל מקרה של עוגמת נפש נבחנות לגופן, כך גם הפיצוי שונה ממקרה למקרה, נבחן לפי רמת הפגיעה שנעשתה, ויכול לנוע מסכומים קטנים ועד סכומים יחסית משמעותיים (כגון 15,500 שקלים שנפסקו לעובדת שנענשה באופן משפיל ומבזה ונדרשה לשבת במשרד שקוף ללא כל תעסוקה ולבקש רשות לכל יציאה ממנו).
פיצויים אלו קשים להשגה (משום שמדובר בשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט) וניתנים במקרים נדירים יחסית, אך לא בלתי אפשריים ותלויים מאוד באיכות עורך הדין המייצג. מומלץ לבקש מלכתחילה פיצוי פרופורציונלי לפגיעה, ולא לנסות להכביד על התובע יתר על המידה, וזאת משום שסיכוייה של תביעה כזאת להתקבל הם גבוהים יותר.
כפי שראיתם במאמר, תחום הפיצויים עקב עוגמת נפש הוא תחום מורכב, שאינו מוסדר בחוק ולכן הפסיקה בו אישית ביותר ושונה בין מקרה למקרה כתלות בנסיבות המקרה לגופו. בשל כך, אנו ממליצים לכל מי שחושב שהוא זכאי לפיצויים על סמך עוולה זו להגיע לביהמ"ש בליווי עורך דין מומחה בתחום, שייצג אותו באופן מיטבי ויעיל. אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שהתעמרו בכם במקום העבודה, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולזכות בשירות אדיב, יעיל ומקצועי.
