חוקים בדיני עבודה

תוכן עניינים

פתחת עסק? מברוק! שינוי שכזה מהווה התחלה של תקופה אחרת ומיוחדת בחיים, מלאה בעצמאות, ריגושים והגשמת חלומות. עם זאת, רגע מרגש זה יכול בקלות להביא עימו מורכבויות רבות שנובעות מהאחריות החדשה שנופלת בחיקך.

חלק ניכר מכאבי הראש של בעלי עסקים קשורים לספקים, לקוחות ופרסום העסק, אך חלק נוסף מאותם כאבי הראש יכול לנבוע מהכניסה לעולם המעסיקים, שגוררת איתה חובות משמעותיים, שחשוב להקפיד לקיימם כאשר מחפשים, מכשירים ומעסיקים עובדים. כלל החובות הללו נכנסים תחת קטגוריית דיני העבודה, שכוללים בתוכם פירוט מעמיק של זכויותיהם וחובותיהם של עובדים ומעסיקים.

מאמר זה יעסוק בדיני עבודה אלו, ויציג סקירה קצרה של חלקם.

 

מהם דיני עבודה?

דיני עבודה הם סט של חוקים שמטרתם להסדיר את היחסים בין עובדים למעסיקים ולהגן על זכויותיו של העובד, תוך הכרה ביחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הצדדים הללו. דיני העבודה מתחלקים לשני סוגים –

דיני מגן – שמציבים תנאי סף ליחסי העובד והמעביד בלי קשר להסכם הספציפי שנחתם ביניהם.

דינים עקיפים – שנועדו להסדיר את זכויותיהם של העובדים לשפר את תנאי העסקתם ולהלין על שכרם (כגון הזכות לשבות והזכות לחתום על הסכמים קיבוציים). חלק מדיני העבודה הם דינים כללים שתקפים לכל עובד, וחלקם הם דינים ספציפיים, שנועדו להגן על עובדים בעלי מאפיינים ייחודיים, כגון עובדים זרים, נוער, נשים ובני מיעוטים.

 

עובדים זרים

ישנן מספר חובות חוקיות שמעסיקו של עובד זר חייב להיות מודע אליהן בכדי להימנע מסנקציות חוקיות:

  1. היטל על העסקת עובד זר – כל מעסיק מחויב לשלם היטל על העובד הזר שבהעסקתו, בסכום עשרים אחוז משכרו. סכום זה מתבטל עבור עובדים בתחום החקלאות והסיעוד, שאינם מחויבים בהיטל, ומופחת לעובדים בתחומי הבניין, תעשייה ומסעדנות אתנית, עליהם נדרש המעסיק לשלם היטל בגובה חמישה עשר אחוזים.
  2. מגורים הולמים – מעסיק של עובדים זרים מחויב לספק להם מגורים הולמים בתנאים בסייסים המפורטים בחוק. הוצאה זו יכולה להיות מנוכה משכרו של העובד עד גג מסוים, המוסדר בחוק לפי עיר המגורים.
  3. ביטוח בריאות ופנסיה – מעסיקו של עובד זר מחויב לרכוש עבורו ביטוח בריאות פרטי, ולהפריש עבורו דמי "פנסיה" לקרן ייחודית שנפדית ביום עזיבתו את הארץ. זכויות אלו הן כמובן נוספות לתנאים הסוציאליים אותם המעסיק מחויב לספק לכל עובד (שעות נוספות, ימי מנוחה ועוד).
  4. פיקדון לעובד מסתנן – מעסיק של עובד זר "מסתנן" (שנכנס לישראל שלא כחוק ושוהה בה על סמך אשרה זמנית) מחויב להפריש שישה עשר אחוזים משכר העובד לפיקדון חודשי, שמשתחרר עבור העובד בעת עזיבתו את הארץ. סכום זה מחליף את ההפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים אליהם מחויב המעביד.

 

בני נוער

ישנם מספר פרטים משמעסיקיהם של בני נוער צריכים לדעת:

  1. גיל המינימום להעסקה – גיל המינימום להעסקה בישראל הוא חמש עשרה שנה במהלך השנה, וארבע עשרה שנה במהלך חופשות הלימודים. עובדים מתחת לגיל שש עשרה יכולים לעבוד רק במקרים מיוחדים מוגדרים בחוק, הכוללים עבודה לצורך רכישת מקצוע והעסקת בני נוער שקיבלו פטור מחוק חינוך חובה (בין אם כי סיימו את חובותיהם ובין אם בשל חוסר התאמה). בני נוער מעל גיל שש עשרה יכולים לעבוד גם ללא תנאים ייחודיים אלו, וזאת בתנאי שהעסקתם מתרחשת מחוץ לשעות הלימודים (כפי שדווחו על ידי גורם מוסמך מטעם בית ספרם).
  2. איסורים ייחודיים – בני נוער שמועסקים על פי תנאים אלו אינם יכולים לעבוד שעות נוספות, ומוגבלים לשמונה שעות עבודה ביום וארבעים שעות עבודה בחודש, ללא אישור לעבוד בימי המנוחה. בנוסף לכך, בני נוער אינם מורשים לעבוד בלילה מהשעה שמונה במהלך שנת הלימודים (שתיים עשרה בחופשות הלימודים) כאשר המעסיק נדרש לארגן לבן הנוער הסעה לביתו החל מהשעה אחת עשרה.
  3. אישור רפואי – מותר להעסיק בני נוער רק לאחר שקיבלו אישור רפואי מרופא משפחה שהם כשירים לעבוד. בנוסף לכך, אסור להעסיק בני נוער בעבודות שעלולות לסכן את בריאותם.

 

נשים, בני מיעוטים ועוד – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

אחד מחוקי העבודה המשמעותיים בישראל הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר על אפליה בין עובדים ומועמדים לעבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, גזעם, דתם, גילם ועוד. איסור אפליה זה תקף לגבי קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרות ופיטורים, וכולל בין השאר גם איסור לבקש מהעובד את הפרופיל הצבאי שקיבל בגיוסו, או לשאול אותו לגבי שחרורו מהצבא בטרם עת.

החוק מטיל את חובת ההוכחה על המעסיק (שצריך להוכיח שהוא לא פעל מטעמים מפלים), וכולל בתוכו סנקציות בדמות פיצויים ללא הוכחת נזק עד גג של 120,000 שקלים.

 

חוק פיצויי פיטורים

חוק נוסף שתקף כלפי עובדים באשר הם הוא חוק פיצויי פיטורים, שמחייב כל מעסיק להפריש עבור עובדיו "פיצויי פיטורים" חודשיים בגובה של עד 8% משכרם, שישוחררו לשימושם במקרה שיפוטרו או יתפטרו תחת תנאים מסוימים.

כספים אלו מופרשים לקרן הפנסיה של העובד מיום תחילת העסקתו (או בסיום החצי שנה הראשונה להעסקתו אם עדיין אין על שמו קרן קיימת), ותקפים רק לעובדים שעבדו שנה או יותר אצל אותו המעסיק.

 

מגבלת שעות נוספות

שעות נוספות הן שעות שהעובד עבד מעבר לשמונה וחצי שעות ביום או ארבעים ושתיים שעות בשבוע. שעות אלו מוגדרות כחריגה משעות העבודה הרגילות של העובד, ומזכות אותו בשל כך במשכורת גבוהה יותר בשיעור 125% משכרו עבור השעתיים הראשונות, ו150% משכרו מהשעה השלישית ואילך.

שעות אלו מוגבלות לגג של שש עשרה שעות חודשית, כאשר בכל מקרה אין להעסיק עובד יותר משתיים עשרה שעות ביום ללא אישור חריג. שעות נוספות אלו יכולות להתקיים גם בסופי השבוע, אז זכאי העובד ל175% שכר עבור השעתיים הראשונות ו200% שכר מהשעה השלישית ואילך.

 

יחסי מרות בעבודה

יחסי מרות מוגדרים כמערכת יחסים בהם לצד אחד יש שליטה והשפעה על הצד השני, שאינם הדדיים. שליטה זו לא חייבת להיות ישירה, ויכולה גם שתהיה עקיפה, כגון מערכת היחסים בין עובד/ת למנהל החברה בה הם עובדים, שאינו מנהלם הישיר.

יחסים אלו הם טבעיים וקיימים בכל ארגון, אך יכולים להיחשב כבעייתיים אם הם כוללים בתוכם מרכיבים רומנטיים, מיניים או הטבות אחרות שאינן נכללות בקטגוריות הללו, כגון בקשות חריגות שאינן נכללות בתוך הגדרת תפקידו של העובד.

מאפיינים אלו יכולים כמובן שיהיו לא בעייתיים (כגון קשר אמיתי וכנה בין עובד למעסיקתו, או עובד שמעוניין באופן כנה להעניק למעסיקו מתנה יקרה), אך החוק קובע לגביהם חזקת ניצול, שהמעביד צריך להפריך בכדי להימנע מתשלום פיצויים ואפילו עונש מאסר.

 

כפי שראיתם במאמר לפניכם, ישנם מספר רב של חוקים המסדירים את היחסים בין עובדים למעסיקיהם. ישנם נושאים נוספים הקשורים בחוקי דיני עבודה כמו: חיילים משוחררים, סכסוכי עבודה, פעילות ברשתות החברתיות ועוד.

 אם אתם בעלי עסק, או אם אתם חושבים לפתוח עסק בעתיד, אנו ממליצים לכם בחום לערוך היכרות עם חוקים אלו, או להתייעץ עם בעלי מקצוע מעורים בדבר. אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חוששים שיתכן והפרתם את אחד החוקים המנויים ברשימה זו, אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נדאג לספק לכם ייעוץ מקצועי, יעיל ואדיב.

 

חוקי העבודה הישראלים קובעים לכל עובד, באשר הוא, ימי מנוחה בתום או בתחילת כל שבוע לפי דתו. ימי מנוחה אלו הוגדרו על ידי המחוקק הישראלי כהכרחיים, וזאת מתוך הבנה שהאדם לא נולד רק בכדי לעבוד, ושיש תועלת רבה (חברתית ואישית) ביצירת הסדרה חוקית באשר לאיזון הראוי בין רכיב העבודה לרכיב הפנאי בחיי האזרח והתושב הישראלי. חוקים אלו הם חוקים מחייבים, אבל לא תמיד, ולכן ישנם היתרים ייחודיים בחוק להעסקת עובדים בימי המנוחה, בעיקר במקומות עבודה שנדרשים להישאר פתוחים לציבור גם במהלך סופי השבוע.

עובדים אלו, שמקריבים מזמן המנוחה שלהם לטובת החברה כולה, לא נשארים לבד, ומקבלים עבור שעות העבודה הללו תגמול מיוחד, בערך גבוה מהתגמול אותו הם מקבלים עבור עבודתם בימי חול. במאמר זה תוכלו לקרוא על ההסדרים הללו, על התגמול המגיע למי שעבד שעות נוספות בימי המנוחה, וכן על העונשים המוגדרים בחוק למעסיקים העוברים על הוראותיו.

מהם ימי המנוחה המוגדרים בחוק?

ימי המנוחה במשק הישראלי הם זמנים חופשיים מעבודה, באורך שלושים ושש שעות רצופות, שניתנים לכל עובד (מלבד עובדים זרים העובדים בסיעוד בביתו של המטופל), וכוללים בתוכם את יום המנוחה השבועי הנהוג לפי דתו. העסקת עובדים בימים אלו אסורה לפי החוק (ללא אישור מיוחד שניתן על ידי שר העבודה), ומזכה את העובדים שעבודתם הותרה בתגמול מוגבר ומיוחד.

מועד "התחלתם" של ימי המנוחה נקבע על פי המסורת היהודית, בעת כניסת השבת, ושעות העבודה בשכר מוגבר כוללות כל שעת עבודה שנעשתה בטווח הזמנים שבין כניסת השבת ליציאתה (עבור עובד יהודי).

עבודה במוצאי השבת אינה מזכה את העובד בגמול, אלא אם לא הוגדרו באופן ברור שעות המנוחה מן העבודה בחוזה העבודה. חוזה העסקה בו לא צוינו במפורש שעות המנוחה של העובד נחשב ככזה שהתכוון להכליל בתוכן גם את מוצאי השבת, ולכן מזכה את העובד בשכר מוגבר גם בשעות הללו.

חוזה בו רשומות שעות מנוחה קצרות מ36 שעות שבועיות יזכה גם הוא את העובד בשכר מוגבר זה, מאותה הסיבה.

מהו גובה התגמול על עבודה ביום המנוחה?

גובה התגמול שניתן לעובד בימי המנוחה השבועיים אליהם הוא זכאי הוא שכר מתוגבר, בשווי מאה וחמישים אחוזים משכרו הרגיל (כפי שנקבע בחוזה ההעסקה) עבור כל שעת עבודה שנופלת בתחום שלושים ושש השעות המגיעות לו. עובד שמרוויח משכורת מינימום, למשל (29.12 שקלים לשעה), יהיה זכאי לשכר בשווי 43.68 שקלים על כל שעת עבודה שהוא עובד ביום המנוחה.

מה אם אני עובד שעות נוספות במהלך יום המנוחה שאליו אני זכאי?

בשביל להבין את הזכאות לתגמול נוסף עבור שעות נוספות, נדרש תחילה להכיר את מושג השעות הנוספות, ואת הגדרתו בחוק:

מהן שעות נוספות?

שבוע העבודה במדינת ישראל מוגדר לפי בסיס של ארבעים ושתיים שעות שבועיות, שמתרגמות לארבעה ימי עבודה של שמונה וחצי שעות, ויום עבודה אחד של שבע וחצי שעות (לא כולל הפסקה). כל חריגה ממכסה זו איננה נכללת בעבודת הבסיס של העובד, ומזכה אותו בתשלום עבור שעות נוספות, הגבוה מהתשלום אותו הוא מקבל עבור עבודתו הרגילה.

שעות אלו מוגבלות לשש עשרה שעות בשבוע, כאשר בכל מקרה יום העבודה של העובד אינו יכול לעלות על שנים עשר שעות ללא היתר חריג בחוק. חישוב השעות הנוספות נעשה תחילה באופן יומי, ולאחר מכן באופן שבועי, ללא התייחסות לכמות השעות החודשיות שהעובד עבד.

מהו התגמול על שעות נוספות?

ביום חול – תשלום של 125% משכרו השעתי הרגיל של העובד עבור השעתיים הראשונות בהם עבד שעות נוספות. מהשעה השלישית והלאה – 150% שכר עבור כל שעה נוספת.

ביום המנוחה השבועי / בחג – תשלום של 175% משכרו השעתי של עובד עבור השעתיים הראשונות בהם עבד בשעות נוספות, ו 200% שכר מהשעה השלישית בה עבד בשעות נוספות והילך.

כלומר – עובד שעובד בזמן המנוחה השבועי שנקבע עבורו זכאי לא רק לתגמול בסיסי עבור השעות שאותם הוא עובד ביום זה, אלא גם לתגמול נוסף, שניתן לו עבור כל שעה שהוא עובד מעבר לשעה השמינית במשמרת שנקבעה לו.

דברים אחרים שחשוב לדעת:

כל עובד שעובד במהלך שעות המנוחה השבועיות שאליהם הוא זכאי לא רק לתגמול כספי נוסף עבור עבודתו, אלא גם להשלמת ימי החופשה אותם הוא פספס. כלומר – שעות מנוחה חלופית לאלו בהם הוא עבד, באורך ובמועד שנקבע בהיתר המיוחד שהונפק עבור מעסיקו.

בנוסף לכך, אסור למעסיק להימנע מלקבל עובד בשל סירובו לעבוד ביום המנוחה, ואסור לו גם להכריח את העובד לעבוד בימים אלו ללא אישורו.

האם יש חריגים לכללים האלה?

כללים אלו אינם תקפים עבור רשימה מצומצמת של עובדים שעובדים בעבודות המופרטות בחוק שעות עבודה ומנוחה (ס' 30). החרגות אלו כוללת בין השאר שוטרים, עובדים בשירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שעבודתם מחייבת אותם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות ועוד. חריג נוסף לחוק הם עובדים שאין למעסיק דרך לפקח על שעות עבודתם, כגון עובדים מהבית.

מה קורה אם המעסיק שלי לא מכבד את הכללים האלו ומשלם לי שכר רגיל עבור עבודתי?

אי ציות להוראות חוק זה עלולה לגרור קנס מנהלי בגובה 5000 שקלים. בנוסף לכך, כל עובד שמעסיקו לא שילם לו את התגמול הראוי עבור עבודתו ביום המנוחה זכאי לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. תביעה זו תהיה בגובה הסכום שאותו המעסיק היה צריך לשלם, בתוספת הוצאות משפט.

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שמעסיקכם פגע באחת הזכויות שנמנו לעיל, אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נעשה כל שביכולתנו לעזור ביעילות ובמקצועיות למיצוי זכויותיכם.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
דילוג לתוכן