מגפת הקורונה הביאה איתה שינויים רבים לעולם בו אנו חיים, שאחד המשמעותיים ביניהם הוא השינוי שהתרחש בתחום העבודה עבור עובדים רבים, שפוטרו או הוצאו לחל"ת מעבודתם. חוסר ביציבות תעסוקתית זו הצטרף לחוסר היציבות הכללי המאפיין את התקופה הזו, והוביל לכך שרבים נשארו חסרי אונים אל מול נסיבות חייהם החדשות, ללא יכולת ממשית לפרנס את משפחתם, לכסות את חובותיהם המצטברים ו"לסגור את החודש".
בשל כך, ומתוך הכרה בזה שבתקופת קשות שכאלו המדינה חייבת להירתם לטובת תושביה, הסדיר המחוקק הישראלי מספר רב של תקנות וחוקים שמטרתם להקל על ציבור העובדים, ולצמצם את הפגיעה באורך חייהם וזכויותיהם ככל האפשר. במאמר זה תוכלו לקרוא על תקנות אלו, והזכויות שהן מקנות לציבור העובדים בתקופת הקורונה.
עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום
כל מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום בהסכמתם. הוצאה לחופשה ללא תשלום ללא הסכמה תחשב כפיטורים, הדורשים שימוע לפני פיטורים ותשלום של פיצויי פיטורים על פי דין. מצבה של קביעה זו אינו ברור בעת זו של מגפת הקורונה (בה מעסיקים רבים נדרשים לצמצם במצבת עובדיהם, או לסגור את עסקיהם), והנושא עדיין לא נקבע בפסיקה.
הסדר החל"ת הוא הסדר שקוטע את מערכת יחסי העבודה בין העובד למעסיק, שאינו נדרש לשלם לו שכר, אך גם לא זכאי לקצץ מימי החופשה השנתיים שלו עבור תקופה זו. קביעה זו תקפה כמובן גם עבור הטבות שניתנות לעובד במסגרת יחסי העבודה, כגון שי לחג, רכב חברה, פלאפון חברה ודומיהם (אלא אם נקבע במפורש אחרת בהסכם העבודה הרלוונטי לעובד, שיכול להיות גם הסכם קיבוצי).
דמי אבטלה
עובדים מעל גיל שמונה עשרה ומתחת לגיל שישים ושבע שהוצאו לחופשה ללא תשלום של שבועיים לפחות בשל צמצום במקום עבודתם עקב מגפת הקורונה עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, גם אם נותרו להם ימי חופשה בתשלום הצבורים עבורם. זכאות זו יכולה להיות רלוונטית גם עבור מי שעובד במספר מקומות עבודה עבור מספר מעסיקים, והוצא לחל"ת רק בחלק מן המסגרות הנ"ל.
זכאות זו אינה אוטומטית, ודורשת עמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה (הכוללים בין השאר תקופה מסוימת של עבודה בטרם ההוצאה לחל"ת) והירשמות בשירות התעסוקה. זכאות זו לדמי אבטלה הוארכה על ידי הממשלה עד ליוני 2020, או לחילופין עד לחזרת המשק לתפקוד גבוה (המוקדם מבניהם).
חזרה לעבודה מחל"ת – למה חשוב לשים לב
ככלל, חייב מעסיק להחזיר את העובד החוזר מחופשה ללא תשלום לאותה העבודה ואותם התנאים שהיו לו לפני יציאתו לחופשה, אלא אם קיימת הסכמה לתנאים אחרים מצד העובד.
חזרה שכזו לעבודה לאחר קבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי דורשת דיווח למוסד זה באמצעות טופס מקוון ייעודיי לכך (המצוי באתר הביטוח הלאומי). בנוסף לכך, מומלץ לכל עובד לבקש ממעסיקיו לבצע תיאום מס על ההפרשים שבין דמי האבטלה לשכרו, וזאת בכדי למנוע תשלום מיסים גבוהים מן הנדרש.
עובדים שהם או ילדיהם נמצאים בבידוד / חולים במחלת הקורונה
עובדים שהם או ילדיהם שוהים בבידוד
החל מיום ה 29/10/2020, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, זכאי כל עובד שהוא או ילדיו שוהים בבידוד עקב חשש להדבקות בנגיף הקורונה לתשלום דמי בידוד מהמעסיק. זכאות זו מותנית בדיווח על הבידוד למשרד הבריאות וניכוי של עד ארבעה ימי מחלה (מקסימליים) מימי המחלה הצבורים של העובד.
הסדר זה שונה מההסדר הקודם שחל בתחום, לפיו כל התשלום על ימי הבידוד נעשה על ידי פדיון ימי המחלה של העובד, בכך שפדיון ימי המחלה הוגבל משמעותית, וכן בכך שההסדר עדיין רלוונטי גם למי שלא נותרו עבורו ימי מחלה לא מנוצלים ואין יותר אפשרות לנכות את ימי ההיעדרות הנוספים משכרו של העובד (אם ניצל את כלל ימי המחלה שעמדו לרשותו).
חשוב לציין שקיים איסור מוחלט על פיטורו של עובד שנעדר מהעבודה בגלל חובת הבידוד המוגדרת בחוק, וכן שיש איסור מוחלט לבקש או לאפשר לעובד שנמצא בבידוד להגיע למקום עבודתו, וזאת מתוך חשש לבריאותם של העובדים האחרים במקום.
בנוסף לכך, כדאי להבהיר שאין אפשרות לנצל את הזכאות לימי מחלה עקב מחלת הורה או מחלת בן / בת הזוג לצורך השגחה או טיפול בבן משפחה שנמצא בבידוד העומד בהגדרות האלו, אלא אן הוכח שהם הפכו תלויים לחלוטין בעובד, שנדרש להעדר מהעבודה בכדי לסייע להם בפעולות יומיומיות.
עובדים שחולים במחלת הקורונה
עובדים שחלו במחלת הקורונה ונאלצו להעדר מעבודתם עקב מחלה זו זכאים לתשלום דמי מחלה, וזאת בכפוף לימי המחלה הצבורים לזכותם ובהמצאת אישור רפואי על המחלה. הסדר זה לא קיים כמובן עבור עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ורק לאחר מכן אובחנו כחולים, וזאת משום שיחסי העבודה הקיימים בין העובד למעסיק מושהים מרגע יציאתו לחופשה ללא תשלום.
עובדים שחלו במחלת הקורונה לאחר שנחשפו לחולה במקום עבודתם עשויים להיות מוכרים בתור "נפגעי עבודה", וייתכן שזכאים לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי, על סך השכר שהפסידו בשל היעדרותם ממקום העבודה. זכאות זו אינה אוטומטית (בניגוד לזכאות לימי מחלה) ודורשת הגשת תביעה למוסד לביטוח הלאומי. במקרה זה היעדרותם לא תנוכה מימי המחלה הצבורים עבורם, וימי היעדרותם יהיו על חשבון המוסד לביטוח הלאומי.
עובדים מהבית – מהם זכויותיי?
עובד שעובד מהבית זכאי בדיוק לאותם זכויות עובדים, השכר והתשלומים אותם קיבל בתקופת עבודתו במקום העבודה (למעט החזר נסיעות), אלא אם סוכם אחרת בינו לבין מעסיקו.
כרגע אין עוד פסיקה או חקיקה בנוגע לזכאותו של העובד להחזרים עבור הוצאות שהוצאו במסגרת העבודה מהבית (כמו למשל חשבונות חשמל ואינטרנט), אך חשוב לדעת שניתן לבקש מהמעסיק התניה מיוחדת בנושא בחוזה העבודה הפרטי הקיים בינו לבין העובד. כל התנאה כזאת תלויה, כמובן, ברצונו של המעסיק ולכן איננה ניתנת לחיוב.
אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שזכויותיכם, או זכויותיהם של יקיריכם נפגעו בכל דרך, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, יעיל ומקצועי.
