זכויות עובדים

תוכן עניינים

לצערנו, ידע ובקיאות בזכויות עובדים אינם נחלת הכלל – ככל שעוברות השנים, הבירוקרטיה במקום העבודה נהיית מורכבת וסבוכה יותר ויותר, כך שעובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ואינם ערניים להפרתן. ידע בסיסי על זכויותיכם כעובדים הוא חשוב לאין שעור, שהרי זכויות עובדים נועדו על מנת להגן על יכולתכם להשתכר בכבוד, בלי שתחששו מניצול, גזל או פגיעה בכבודכם.

 

זכויות עובדים בדין הישראלי

זכויות העובדים התפתחו מתוך הבנה כי הגנה על יכולתם של העובדים לעבוד במשרה לבחירתם ובתנאים ראויים, תאפשר פרנסה המכבדת את בעליה, חופש קנייני ואיזון של יחסי הכוחות הבלתי-נמנעים בין עובד למעביד.

בהתאם לכך, דיני העבודה הישראליים כפופים לעקרונות רגולטוריים, על מנת לשמור על זכויות עקרוניות של האדם במרחב התעסוקתי, ולמנוע שרירותיות מצד המעסיקים. ישנם חוקים רבים שנועדו על מנת להסדיר את יחסי העבודה בין מעסיק לעובד במרחב התעסוקתי, תוך קביעת עקרונות העסקה מינימליים.

כחלק ממדיניות אכיפת זכויות העובדים בישראל, קיימת ערכאת שיפוט ייחודית – בית הדין לעבודה. בית דין זה, דן בין היתר בסכסוכי עובד-מעסיק, שביתות, התאגדות עובדים, תנאי קבלה לעבודה ועבירות פליליות שנעשו במסגרת דיני העבודה.

בתי הדין לענייני עבודה מחולקים לבתי דין אזוריים ולבתי דין ארציים, כאשר ערעור שיוגש על פסק דין שניתן בבית דין אזורי יועבר לבית הדין הארצי, בעוד ערעור על פסיקת בית הדין הארצי יועבר לבג"ץ רק במקרים חריגים של פסק דין בלתי סביר ביותר.

ישנן מספר זכויות בסיסיות, שכל עובד ועובדת צריכים להכיר על מנת להגן על זכויותיהם במרחב התעסוקתי בצורה הבסיסית ביותר:

 

חוק הודעה לעובד

לפי חוק זה, למעסיק יש עד 30 ימים מיום תחילת ההעסקה, לפרט בפני העובד את תנאי העסקתו וזכויותיו הסוציאליות. חוק זה נועד על מנת למנוע עמימות בכל הקשור לתנאי ההעסקה ולזכויות המגיעות לעובד על פי חוק. לפי תיקון מס' 3 לחוק, אם העובד הוא נער\ה מתחת לגיל 18, יש ליידע אותו על תנאי העבודה עד 7 ימים מיום תחילת ההעסקה.

זכות זו היא זכות אוטומטית – אין העובד צריך לדרוש אותה על מנת לקבלה, ואף יכול לתבוע את המעסיק ללא הוכחת נזק. אם בית הדין לענייני עבודה ישתכנע כי המעסיק התחמק מחובה זו ביודעין, הוא יכול לפסוק לטובתו של העובד בפיצויים עד גובה של 15,000 ₪, ולעיתים אף יותר. על עילת תביעה זו חלה התיישנות של שבע שנים, וניתן להגישה גם לאחר סיום ההעסקה.

על הודעה זו להינתן בכתב, ולפרט את זהות הצדדים, מועד תחילת העבודה, משך תקופת ההעסקה, תיאור התפקיד, תנאי התשלום, שעות ההעסקה ויום המנוחה, פירוט הממונה הישיר של העובד, פירוט היותו של מעסיק צד להסכם קיבוצי באם רלוונטי, פירוט תשלומי המעסיק על תנאיו הסוציאליים של העובד ופירוט הגופים שהתשלומים מועברים אליהם. במידה שכל הפרטים הנ"ל מופיעים בחוזה שנחתם בין הצדדים טרם ההעסקה, אין צורך בהודעה זו אז יש למסור הודעה על כל שינוי בתנאי העבודה.

 

פיצויי הלנת שכר

הלנת שכר מתרחשת כאשר עברו תשעה ימים ממועד קבלת השכר המיועד, והעובד טרם קיבל את שכרו באופן מלא או חלקי, לרבות שכר עבור חגים, שעות נוספות, פריון עבודה ועוד. מימוש קבלת הפיצוי יכולה להתרחש בשני אופנים:

  • אם השכר טרם שולם – ניתן להגיש תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לענייני עבודה עד שנה לכל המאוחר מהמועד שבו השכר נקבע כשכר מולן.
  • אם השכר שולם באיחור – יש להגיש תביעה תוך 60 ימים ממועד קבלת השכר.

חישוב הפיצויים יתבצע באופן הבא – העובד זכאי לפיצוי בסך 5% מהשכר המולן על השבוע הראשון שלאחר מועד תשלום השכר, ו- 10% מהשכר המולן עבור כל שבוע לאחר מכן. השכר ממנו נגזרים אחוזי הפיצויים הוא השכר ברוטו ללא החזרי תוצאות ותשלומים נוספים, אלא אם כן המעסיק הוכיח כי שילם את הניכויים המותרים ע"פ חוק, ובמקרה זה הפיצויים יחושבו משכר הנטו.

לדוגמא – עובד מרוויח 5000 ₪ בחודש. שכרו התעכב בחמישה שבועות. עבור השבוע הראשון, העובד זכאי לפיצוי בגובה 5% משכרו, כלומר – לפיצוי בגובה 250 ₪. עבור ארבעת השבועות הנוספים, העובד זכאי לפיצוי בגובה 10% משכרו עבור כל שבוע. מדובר בפיצוי שבועי בגובה 500 ₪, שהכפלתו בארבעת השבועות מסתכמת ב- 2000 ₪. הפיצוי הסופי – 2000+250 = 2250 ₪.

 

דמי נסיעה

לפי צווי ההרחבה, עובד שזקוק לתחבורה כדי להתנייד הלוך וחזור למקום עבודתו, זכאי להחזר הוצאות הנסיעה, עבור כל יום בו היה עשוי להשתמש בתחבורה, כאשר הסכום המקסימלי שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו לא עולה על 22.60 ₪ ליום. המעסיק, מצידו, מחויב לשלם רק על התעריף הנמוך ביותר, ללא קשר לחוזה הנסיעה שרכש עובדו, אלא אם כן הסכים להחזר גבוה יותר. מההחזר יש לנכות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

כאשר העובד מתבקש להתייצב במקום העבודה כאשר תחבורה ציבורית לא פועלת, כמו בלילות, חגים ושבתות, על המעסיק להחזיר לו את גובה הסכום שעלו הנסיעות באותו היום, או עד 22.60 ₪.

עובדים שאינם זכאים להשבת דמי הנסיעה, הם עובדים שמקבלים ממקום עבודתם הסעות, עובדים בעלי מוגבלויות השכירים במפעל מוגן, ועובד שנעדר מהעבודה, גם בשל מחלה או חופשה מאושרת.

 

תאונת עבודה

במידה שעובד נפגע מתאונה שהתרחשה במקום העבודה, ממחלה שנגרמה כתוצאה ממקצועו (ונקבעה כמחלת מקצוע לפי תקנות הביטוח הלאומי) וממיקרו-טראומה, זכאי לפיצויי "דמי פגיעה" על מנת לפצות על כך שאיבד שכר והכנסה. הסכום המקסימלי של דמי הפגיעה הוא 1,114.38 ₪ ליום, ולא ישולם על יותר משלושה עשר שבועות. דמי הפגיעה כפופים גם הם לניכויי מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי. כלומר, הסכום המקסימלי של דמי הפגיעה הוא 101,408.58, לפני ניכויי מס.

עובד זכאי לתבוע דמי פגיעה אם הוא הוא בעל ביטוח נפגעי עבודה, אם כתוצאה מהבדיקה הוא לא מסוגל לעסוק בעיסוקו או בעיסוק רלוונטי אחר (בכפוף לאישור רפואי), וכי רופא הנפיק עבורו תעודה על אי כושר עבודה. במידה שהעובד מסוגל לעבוד באופן חלקי ושעות עבודתו צומצמו, הוא זכאי לתבוע דמי פגיעה מופחתים.

אם, למרבה הצער, העובד נותר עם נכות בעקבות הפגיעה (גם אם חזר לעבודתו לאחר תקופת ההחלמה ובתום תקופת תשלום דמי הפגיעה), הוא זכאי לתבוע לגמלת נכות מהעבודה, ועליו להתייצב בפני ועדה רפואית. גמלת נכות עשויה להיות גם זמנית, בכל מקרה של החמרה במצבו הכלכלי או הרפואי של העובד הוא רשאי לבקש בחינה חוזרת של בקשתו.

 

קצרה היריעה מלפרט את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של עובדים. אם אתם או אחד מיקירכם חשים כי זכויותיכם כעובדים נפגעו במקום העבודה, אל תהססו להיוועץ עם משרדנו, ללא עלות, על מנת שנוכל ליידע אתכם על זכויותיכם.

עורך הדין איתי אדרת מתמחה בדיני עבודה, וישמח לעמוד לשירותכם ולהעניק לכם סיוע משפטי ראוי, הולם ומקיף, על מנת שתזכו למיצוי מלא של זכויותיכם ואף לפיצויים גבוהים במידה שחוויתם פגיעה מקצועית במקום העבודה. הסתייעות בעורך דין מנוסה עשויה לשפר משמעותית את סיכויכם לזכות בתביעה, ותאפשר לכם להגן על זכויותיכם בצורה המקצועית והרחבה ביותר.   

עובדים סוציאליים הם עובדים שנחשבים כחיוניים לחברה הישראלית ועובדים בעבודה מנטלית קשה, פעמים רבות בעומס גבוה ועם משאבים מוגבלים להושיט עזרה. בשל כך, קבע המחוקק זכויות עובדים עודפות לאוכלוסייה זאת, שמטרתם לשמור על כבודם ותנאי עבודתם, לאפשר את המשך תרומתם לחברה ולייצר משיכה של עובדים חדשים למקצוע.

זכויות אלו כוללות בין השאר הסדרי שכר מינימום שונים מאלו הקיימים עבור שאר העובדים בחברה הישראלית, דמי הבראה בתנאים נוחים יותר, תשלומים עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה (במקרים מסוימים) ועוד. במאמר זה תוכלו לקרוא על הזכויות הללו, המקור לקיומן, תנאי הזכאות עליהן וכן מענה למקרים בהם לעובד מסוים קיימות זכויות חוזיות עודפות לזכויות המנויות כאן, ולא ברור איזו מן הזכויות (החוזית או החוקית) גוברות.

מיהו עובד סוציאלי?

עבודתם של העובדים הסוציאליים בישראל מוסדרת בחוק העובדים הסוציאליים, שקובע שרק מי שסיים לימודים אקדמיים בתחום זה ונרשם בפנקס העובדים הסוציאליים שמנוהל על ידי משרד הרווחה נחשב כרשאי לעסוק במקצוע זה. מקצוע זה הוא מגוון מאוד בחברה הישראלית, וכולל בתוכו עובדים במגזר הציבורי, במסגרת המדינה, ובמגזר הפרטי, במסגרת עמותות וחברות פרטיות שנותנות שירות מופרט לציבור הישראלי כשלוחים של משרד הרווחה. 

אילו זכויות מגיעות למי שנחשב בקטגוריה זו?

בשנת 2017 נכנס לתוקף צו הרחבה לעובדים סוציאליים במגזר הפרטי, שמשווה את זכויות המינימום אליהם הם זכאים לזכויותיהם של העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי. זכויות אלו כוללות בתוכן החלה של הסכמים שנחתמו מול ההסתדרות הכללית על ידי המדינה:

1. תשלום שכר משולב ומדורג בהתאם לנתונים האישיים של העובד: העובדים הסוציאליים במדינת ישראל זכאים להעלאת שכר לפי הוותק שלהם במקום העבודה, רמת ההשכלה המקצועית שלהם, הנתונים האישיים שלהם ועמידה בתנאי הזכאות לגמולי השתלמות. שכר המינימום לעובד/ת סוציאלי/ת בעלת וותק של שלוש שנים, למשל, הוא 8000 שקל לחודש. עובד/ת סוציאלי/ת בעל תואר שני תקבל תוספת שכר של 7%, ועובד/ת סוציאלי/ת בעלת תואר שלישי תקבל תוספת שכר של 3% נוספים.

2. מספר ימי חופשה מוגדל: עובדים סוציאליים זכאים ל22 ימי חופשה שנתיים, ו2-3 ימי בחירה בנוסף לכך, בהתאם לוותק בתפקיד.

3. מספר ימי מחלה מוגדלים: עובדים סוציאליים זכאים ל30 ימי מחלה בשנה, תשלום דמי מחלה מלאים כבר מהיום הראשון להיעדרותם מהעבודה וכן לאפשרות לצבור ימי מחלה וימי הצהרה משנה לשנה.

4. ימי השתלמויות על חשבון ימי עבודה: כל עובד/ת סוציאלי/ת זכאים להשתתף ב8 ימי השתלמות בשנה, שנחשבים כימי עבודה לכל דבר ועניין, כולל הזכאות לשכר עבודה מלא עבור יום ההשתלמות. ימי השתלמות שמאורגנים על ידי המעסיק ושהנוכחות בהם חובה לא יבואו על חשבון מכסה זו. ניתן לצבור 4 ימי השתלמות שכאלה בכל שנת עבודה, עד למקסימום של שש שנות עבודה, כלומר 24 ימי השתלמות.

5. תנאי פנסיה משופרים: עובדים סוציאליים זכאים לתנאי פנסיה משופרים מהמינימום הנקבע בחוק, שמתבטאים בזכאות להפרשה לפנסיה מרגע תחילת העבודה (ללא תקופת הקפאה), שיעורי הפרשה גבוהים יותר לפנסיה (7% מהמעסיק, 5.6% מהעובד), והפרשה גבוהה יותר לקרן הפיצויים (6% משכרם על חשבון המעסיק).

6. קרן השתלמות: עובדים סוציאליים זכאים לקרן השתלמות, שהיא מעין קופת חיסכון לטווח בינוני עבור העובד, אליה מפריש המעסיק בכל חודש סכום בגובה 7.5% משכרו של העובד, בתוספת 2.5% משכרו של העובד (על חשבון שכר העבודה). כספים אלו ניתנים למימוש שש שנים אחר רגע תחילת הפקדתם ופטורים ממס. גם ההפרשות לקרן זו נעשות מהיום הראשון לעבודתו של העובד הסוציאלי.

7. קיצור שבוע העבודה לעובדים סוציאליים שעובדים ב"טיפול ישיר": עובדים סוציאליים שעובדים בטיפול ישיר זכאים לשבוע עבודה של 39 שעות עם שכר כאילו עבדו שבוע עבודה מלא, וזאת מתוך הנחה שעבודתם דורשת לפחות שלוש שעות של עבודה מהבית.

8. תוספת שכר על ימי עבודה מפוצלים: עובדים סוציאליים זכאים לתוספת שכר באחוזים עבור ימים בהם נדרשו לסיים את עבודתם שלוש שעות לפחות לפני שנדרשו לשוב אליה מחדש. תוספת זו באחוזים אינה תקפה עבור יום אחד של עבודה מפוצלת, ועולה ככל שיש יותר ימים מפוצלים בשבוע העבודה של העובד – 4.3% עבור שני ימי עבודה מפוצלים בשבוע עבודה, 6% עבור שלושה, 8.2% עבור ארבעה ו10.4% עבור חמישה.

9. תשלום עבור שעות "כוננות": עובדים סוציאליים שעבודתם דורשת מהם להיות בכוננות עקב צרכי העבודה זכאים לתשלום של 2/3 משכרם השעתי עבור כל שעת כוננות, עד שמונה שעות.

מהו מצבי המשפטי אם החוזה שלי מקנה לי זכויות שונות מאלו שהוצגו כאן?

עובדים סוציאליים שקיימים עבורם חוזה אישי בעל תניות אחרות מאלו המוצגות כאן זכאים לתנאים העדיפים מבניהם. חוזה עבודה שמציג תנאי עבודה פחות עדיפים מהתנאים הללו נחשב חוזה לא חוקי.

מהן ההשלכות עבור מעסיקים שאינם מקנים לעובדיהם את הזכויות הללו?

החובה והאחריות על קיום זכויות אלו מוטלות על המעסיק בלבד, ללא צורך לנקיטת פעולה כלשהי מצד העובד.

מעסיק שאינו מקנה לעובדיו את הזכויות הללו עובר עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית, שיכולה לזכות את העובד הפגוע בפיצויים משמעותיים, ולהוביל להטלת סנקציות כלכליות בדמות קנסות כבדים ואף מאסר על המעסיק שאינו מספקן.

כל עובד שזכותו הופרה רשאי להגיש נגד מעסיקו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה (לצורך מתן מענה פלילי להפרת חובה זו), או תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה (לצורך קבלת פיצויים בהליך אזרחי).

אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם חושבים שזכויותיכם, או זכויותיהם של יקיריכם נפגעו בכל דרך, אתם מוזמנים לפנות אלינו ולקבל מאיתנו שירות אמין, מקצועי ויעיל.

איתי אדרת עורך דין לדיני עבודה
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

כדי לממש את זכותך נא למלאות את הטופס ועו"ד איתי אדרת יחזור אליך בהקדם האפשרי.

עורך דין איתי אדרת מזמין אותך לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
חייג/י עכשיו!
זכויות עובדים סוציאליים

עובדים סוציאליים הם עובדים שנחשבים כחיוניים לחברה הישראלית ועובדים בעבודה מנטלית קשה, פעמים רבות בעומס גבוה ועם משאבים מוגבלים להושיט עזרה. בשל כך, קבע המחוקק

זכויות עובדים בענף ההובלה

למרות חלקם המהותי והמשמעותי בקיומה של הכלכלה הישראלית, שמסתמכת על העברת סחורות ממקום למקום, זוכים עובדי ההובלה במשקנו לתנאים עבודה לא פשוטים, שכר נמוך יחסית,

זכויות עובדים בענף המלונאות

עובדים בענף המלונאות זכאים לכל הזכויות הכלליות המגיעות לעובדים במשק הישראלי מכוח החקיקה, אך גם לזכויות ייחודיות שהוענקו להם בצווי הרחבה שהונפקו על ידי המחוקק

זכויות עובדים בקורונה

מגפת הקורונה הביאה איתה שינויים רבים לעולם בו אנו חיים, שאחד המשמעותיים ביניהם הוא השינוי שהתרחש בתחום העבודה עבור עובדים רבים, שפוטרו או הוצאו לחל"ת

זכויות עובדים – עובדי ניקיון ואחזקה

עובדי ניקיון ותחזוקה, בהיותם עובדי קבלן בתחום עבודה בעל מאפיינים "מוחלשים" כגון שכר נמוך ועבודה פיזית שאינה פשוטה, זכאים לזכויות מינימום העולות על אלו המגיעות

השמה וכוח אדם – זכויות עובדים

עובדי קבלן, מעצם היותם עובדים זמניים שעובדים בחוזים משתנים עבור אלו שאינם מעסיקיהם הראשיים, נחשבים במשק הישראלי כעובדים "מוחלשים", שפוטנציאל הניצול והפגיעה בזכויותיהם הוא גבוה.

זכויותיהם של שומרים ומאבטחים

עבודתם של שומרים ומאבטחים היא עבודה קשה, שדורשת לעיתים שעות ארוכות ולא שגרתיות מהעוסקים בה, שמועסקים על פי רוב במתכונת קיבוצית כעובדי קבלן או כעובדים

דילוג לתוכן